יסוד ושורש העבודה, שער הכולל טז:קנ

וכוונת המזוזה הנה זה בא ביאורו מאמר א' לעיל בשער הב' וכאן אעתיק בעז"ה מאמרים מגודל מעלת המזוזה וגודל שכרה ועונשה. ובזכיר"ה א' נזכרי"ם באזהרה גדולה מלעשות שום טינוף נגד המזוזה. וז"ל בפ' ואתחנן דף רס"ג ע"ב בבר נש קיימין תרין דרגין חד מימינא וחד משמאלא ההוא דימינא אקרי יצר טוב וההוא דשמאלא אקרי יצר הרע כיון דנפיק בר נש מתרעא דביתיה ההוא שידא זקיף עינוי וחמי ליצר הרע דשארי לשמאלא אתמשך לההוא סטרא ואתעדי מימינא ובההוא סטרא קאים שמא דמאריה ולא יכיל לקרבא ליה ולאבאשא ליה ונפיק בר נש ואשתזיב מניה כד עייל הא שמא קדישא לימיניה קאים ולא יכיל לקטרגא בהדיה. ועל דא אצטריך בר נש דלא יעביד טנופא ולכלוכא בתרעא דביתיה ולא יושיד מיין עכורין חד דלא יעביד קלנא לגבי שמא דמאריה וחד דאית ליה רשו לההוא מחבלא לחבלא. ובג"כ יזדהר בר נש מהאי. ויזדהר בר נש דלא ימנע מתרעא דביתיה שמא דמאריה. כד בר נש אתקין מזוזה לפתחי' כד עייל ההוא בר נש יצר הרע וההוא שידא בעל כרחייהו נטרו ליה ואמרי זה השער לה' צדיקים יבאו בו. וכד לא קאים מזוזה לפתחיה דבר נש יצר הרע וההוא שידא מתתקנן כחדא שוו ידייהו על רישיה בזמנא דעייל לפתחי' ואמרי ווי ליה לפלנייא דהא נפק מרשותיה דמאריה מההוא זמנא קאים בלא נטירו דלית מאן דנטיר עליה רחמנא לישזבן עכ"ל:

וז"ל דף רס"ו ע"א אי בר נש דשווי רשימא קדישא לביתיה במלין דשמא עלאה האי אתנטיר מכלא כד נפיק ההוא דמדוריה לתרעא דביתיה זקיף וחמי רשימא קדישא נעיץ בפתחיה כד נפיק בר נש הוא אוזיף ליה ונטיר ליה כד עייל לביתיה הוא אכריז קמיה אזדהרו ביקרא דדיוקנא דמלכא קדישא וכל דא בגין ההוא רשימא דשמא קדישא דאתרשים בתרעיה ולאו דיליה לבר נש דאתנטר בביתיה אלא קב"ה נטיר ליה כד עייל וכד נפיק דכתיב ה' ישמור צאתך ובאך מעתה ועד עולם זכאין אינון ישראל בהאי עלמא ובעלמא דאתי ת"ח האי רוחא בישא דשארי בין תרעי ווי ליה לבר נש דלא ידע לאזדהר' מניה ולא רשום לפתחא דביתיה שמא עלאה קדישא דישתכח עמיה דהא אית ליה תלת מאה ושתין וחמש שמשין בישן מקטרגין כל חד משמש יומיה וכלהו משתכחי עמיה כל יומי שתא ומקטרגי ביה לעילא ותתא וכלהו משתכחי ביה ביממא ובלילא. ביממא לקטרגא ליה. בליליא לצערא ליה בחלמיה. כד נפיק לקטרגא ליה. כד עאל שוויין ידייהו עליה דכתפי ואמרין ליה ווי ליה לפלנייא דנפק מרשותא דמאריה ווי ליה לפלנייא בהאי עלמא ובעלמא דאתי בגין כך בעאן בני מהימנותא למהוי רשימין בכלא למהוי רשומין ברשימא דמאריהון לאזדעזעא כל סטרין זינין בישין למהוי נטירין בהאי עלמא ובעלמא דאתי עכ"ל. ובזה נשלם הפרק בס"ד: