יסוד ושורש העבודה, שער הכולל יד:ק

בו מבואר מקום הקבורה הנבחרת ומה גם אם בחיים קולטתו והיא א"י ארץ הקדושה. והפוכו המיתה והקבורה בחוץ לארץ. ועוצם ההשתדלות שלא ידור הוא ובניו אלא במקום צדיקים בכדי שילמדו ארחות דרכם הטוב וילמדו ממעשיהם הטובים. והואיל והזכרנו לצדיק נספר בשבחו ומעלתו בעוה"ב ובעת ביאת משיח צדקנו ב"ב. וזכרון אחד עולה להם במאמר ר"מ שניבא על הצער והדחקות של ת"ח ומארי תורה:

גודל מעלת ישיבת א"י מבואר בגמרא הקדושה ובזה"ק בפ' אחרי דף ע"ב ע"ב וז"ל אמר רבי יהודה זכאה חולקיה מאן דזכי בחייו למשרי מדורא בארעא קדישא דכל מאן דזכי לה זכי לאנגדא מטלא דשמייא דלעילא דנחית על ארעא וכל מאן דזכי לאתקשרא בחייו בהאי ארעא קדישא זכי לאתקשרא לבתר בארעא עילאה קדישא וכל מאן דלא זכי בחייוי ומייתין ליה לאתקברא תמן עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה רוחיה נפיק ברשות' נכראה אתרא וגופיה אתי תחות רשותא דארעא קדישא כביכול עביד קדש חול וחול קדש וכל מאן דזכי למיפק נשמתיה בארעא קדישא זכי לאתקשרא תחות גדפוי דשכינתא דכתיב וכפר אדמתו עמו ולא עוד אלא אי זכי בחייו זכי לאתמשכא עליה רוחא קדישא תדיר וכל מאן דיתיב ברשותא אחרא אתמשך עליה רוחא אחרא נוכראה כו' תנינן כל אינון דלא זכו להאי בחייו אתיבין פקדונא דמאריהון לאתרא אמר ר' יצחק בג"כ כל מאן דעבד מאינון זינין בישין או רשותא אחרא בארעא ארעא אסתאבת ווי ליה לההוא גבר ווי לנפשיה דהא ארעא קדישא לא מקבלא ליה לבתר עליה כתיב יתמו חטאים מן הארץ בעוה"ז ובעוה"ב ורשעים עוד אינם בתחיית המתים כדין ברכי נפשי את ה' הללויה עכ"ל:

ועיין ג"כ בפ' תרומה דף ק"מ ע"ב: וז"ל בדף קנ"ב ע"א ארעא קדישא יהיב חיין וכפרא ליתבהא בההוא עלמא עכ"ל בקיצור:

גם גודל ריעותא מיתה וקבורה בח"ל מבואר בפ' זו דף קנ"א ע"א. וז"ל כל אינון מתין דעלמא בר אינון מתין די בארעא קדישא כלהו מתין על ידי דמלאכא מחבלא דאיהו מלאך המות כל אינון מתין די בארעא קדישא לא מתין על ידוי אלא ע"י דמלאכא דרחמים דשליט בארעא כו' יחיו מתיך אלין מתין דבארעא קדישא דאינון מתין דיליה ולא מאחרא דלא סלקא תמן סטרא אחרא כלל וע"ד כתיב מתיך. נבלתי יקומון אינין דמיתו בארעא נוכראה אחרא ע"י דההוא מחבלא ועל דא אקרון נבלה מה נבלה מטמאה במשא אוף מתין אינון דלבר בארעא קדישא מטמאין במשא וע"ד אינון נבלה כל שחיטה דאפסיל אקרי נבלה בגין שחיטה דא איהי מסטרא אחרא ומיד דאפסיל שריא עלה סטרא אחרא ובגין דאיהי דיליה ושריא עלה אקרי נבלה ורזא דא נבל סמו ונבלה עמו וע"ד בכל אתר דאיהי שריא אקרי נבלה מנוול דא לדא שרייא אלא באתר פסילו וע"ד שחיטה דאפסיל הא דיליה הוא ואקרי על שמיה ובגין כך מתין דאינון לבר מארעא קדישא תחות רשו אחרא ושריא עלייהו סטרא אחרא אקרון נבלה הקיצו ורננו שוכני עפר כו' עכ"ל:

ושיקבע דירתו במקום צדיקים מבואר בזה"ק בפ' בא דף ל"ח ע"ב:

וז"ל תנינן לעולם אל ידור אדם אלא במקום שאנשי מעשה דרים בתוכו מ"ט משום דווי לההוא דמדורה בין חייבין דהוא אתפס בחובייהו ואי דיוריה בין זכאין אוטיבין ליה בגניהון כו' עכ"ל:

ושישתדל שגם דירת בניו יהיו במקום צדיקים ויראי חטא בשביל שילמדו דרכם הטובים מבואר בפ' חיי שרה דף קל"א ע"ב:

וז"ל רק את בני לא תשב שמה מ"ט בגין דידע אברהם דהא בכלהו לא הוה מאן דאשתמודע ליה לקב"ה בר איהו בלחודוי ולא בעא דלהוי מדוריה דיצחק בינייהו אדא דיהא מדוריה עמיה ויצחק יוליף מיניה תדיר ארחוי דקב"ה ולא יסטי לימינא ולשמאל' ע"ד לא בעא אברהם דלהוי מדוריה דיצחק תמן עכ"ל:

והואיל והזכרנו לצדיק נספר בשבחו ומעלתו בעת משלח צדקנו ובעוה"ב וזכרון אחד עולה להם במאמרי רעיא מהימנא שניבא על הצער והדחקות של תלמידי חכמים ומארי תורה בגלות המר הזה:

וז"ל בפ' אחרי דף ס"ז ע"ב אמר רעיא מהימנא בההוא זמנא אלין מארי חכמתא עלאה מארי קבלה מארי רזי תורה שעתא דחיקת ליה והאי איהו דאמר כאיל תערוג על אפיקי מים דאינון אפיקי מים דאורייתא לגבי שכינתא כו' דיהון אלין אפיקי מים בצערא ביגונא בעניות' ואלין אינון חבלים צירין דיולדה דאיהו שכינתא דאתמר בה ותגל יולדתך ובאינון חבלים תהיה בצערא דלהון ובאינון חבלים דצווחת בהון אתערת שבעין סנהדרין דלעילא עד דיתער קול דילה עד ידו"ד ומיד קול ד' יחולל אילות דאינין מארי מתני' כו' בההוא זימנא אתפתחת לאולדא משיח בגין חבלים ודוחקין דצדיקיא ומארי מדות ומארי רזין דאוריתא מארי בושת וענוה מארי יראה ואהבה מארי חסד אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע דדחקא לון שעתא והאי הוא דאקמוה מארי מתניתין ודור שבן דוד בא כו' עכ"ל בקיצור: