יסוד היראה, שער הכבדות

ירא האל, והיכלו תבקר, / לבקש רחמים רב ובוקר, והתנהג לבקר את יריאיו / בצדק ואמת אך לא בשקר, ומבית רעך בחוק ומשפט / תפלס מעגלות רגלך והוקר.

בבקרך פני מלך ושרים / שבה דומם, ואל תרבה דברים, ושית ביקוריך נכון לעיתים / בלכתך, ואל תקל אשורים, ופרסת רגלך תשית נחושה, / ולשוב תהיה קל כנשרים.

ידע, כי המבקר יום ביום לא / יהי נחשב, והנו לכבדות, ומה יקר מאד אם לא תבקר / בהתמידך, וזאת אות לך ועדות מטר גשם יקוצין בו בהתמד, / ואם נעצר יבקשוהו בהודות.

ראו, מה טוב לבקר לרגעים, ולא יכבד ולא יהי למשא, ואם נראה לך ביקור נעימות, / אכול הרבות דבש קו ומבוסה, כהתחדש לבנה יש לברך, / למען היא כיומים מכוסה.

ראה, מה טוב ומה נעים לריע / לבקר לו בשמחתו ואבלו, וכוף צווארך תמיד לנגדו / להקל לו במשאו ועוולו, והתנכר, ולא תאיץ לבקר / בקילקולו, ואל תשב למולו.

תבקר רעך הנאמן לך, / ואל תתמיד לבקר בית חברתו, ואם אתה ביראת אל מיוסר / וגם (היא) מתאמצת בדתו, למען כי שפת נבל תשקר / על נדיב להכזיבו את אמיתו.

לכה פעם לבקר איש במחלה, / למען כי בביקור יש תעלה, ושית מחסום לפי והלוך אט, / ושם תהיה עמידת נקלה, ואם יכבד בחוליו אל תבקר, / וטוב אם בעדו תשא תפילה.

ידע, כי הדברים הם כבידים / במאזנים ופלס בעלותם, ולא תחשוב להקל בם לבבך / ונפשך על שפתיך בצאתם, ואיך תכבד ליגע אחירים / במילך, ולא תוכל שואתם.

שאלוך עלי משקל כבידות / במאזנים ופלס בעלותה, אמור להם תשובה הנכוחה / אשר יכבד בלב שקר שאתה, ואם תהיה כמוץ הרים נקלה, / מטיל ברזל ועופרת דמותה.