ישועות יעקב ס

לדעת הרבה פוסקים [כי יש מחמירין במעיין ג"כ לפסול שאובה] מ"מ צריך שיהי' נשאר במי המקוה עכ"פ שיעור רביעית שיהי' ראוי לטבול בה מחטים וצינורות ואז התירו שאובה. גלל כן אף שאין רצוני להורות בקהילות שאינן שייכים לקהילתנו אם לא כשאני נשאל מרב הקהילה או מן המורה צדק לעדתו אמנם מי אשר יחוש לדברי לא יטבול לכתחילה במקוה הזאת עד אשר יסתום נקבי הנביעה וינקה המקוה עד אשר לא ישאר בה מאותה ויקנחנה היטב ואח"ז יפתחו הנקבים וימלאו מי המקוה כמבואר בהגהות:

סימן כז. לק' "קאמינקא" להרב הגדול אב"ד דשם בצירוף הרב מו"ה איצק מק' סטרעליסק. וז"ל השאלה. ימלא נא אדונינו משאלותינו להשיב אותנו דבר ע"ד המקוה דפה"ק והיא עשוי' כזה מקוה אחת קטנה עומדת בבית וסמוך לה מקוה אחת עמוקה וגדולה רחוקה בערך שלשה אמות מהקטנה ומבחוץ עוד בור אחד מכונס ממי גשמים רחוק גם כן ערך ג' אמות מהמקואות והמקואות הללו מכיפן מתברכין ומדי שנה בשנה מנקין אותם והיא מתמלאת מעצמה היינו הקטנה אמנם בעת הקיץ בשנה זו שהי' יבשות גדול כשהיו מנקין אותה עמדה המקוה ולא נתמלאה מעצמה ערך שבוע אחת ולאשר אי אפשר בשום אופן בלי מקוה הקטנה הזאת רצו אנשי ק' למלאות המקוה הגדולה אשר יש בה הרבה מים יותר מכשיעור מים כשרים ורצו למלאות עוד בשאובים ולאשר שיש צינור בין הקטנה לגדולה רצו לפתוח הצינור למען ילכו המים שבגדולה לקטנה וכאשר פתחו הצינור והתחילו המים ממקוה הגדולה לבא לקטנה גם ראו כי הי' בה מעט מים אשר התמלאה מעצמה וכאשר שמע הרב דפה מיחה בידינו וסתמו הצינור ותעמוד המקוה הקטנה כמה ימים ולא נתמלאה ומחמת יבשות הארץ יבשה גם המקוה הגדולה מן מים שנתמלאת ממי השאובים ושבה למעמדה הראשון והמקוה הקטנה ניקו אותה מחדש והנה ירד הגשם מן השמים וראו במקום מקוה הקטנה וראו שיש בה מעט מים אף כי בתחילת הלילה לא הי' בה מים כלל וחשבו אולי בא מן מקום הצינור ובדקו שם וראו שהמקום צינור היא יבשה ונגובה ונתברר להם כי המים שבמקוה הקטנה מכיפן באים והמקוה הגדולה נתמלאה מפה לפה ואז פתחו הצינור שנית ונתמלאה הקטנה דרך הצינור ואז אמר הרב שהיא כשרה אך שלא לחממה דהוי כנתן סאה ונטל סאה והרב מהר"ח מבוברקא התיר לחממה וגם הרב המאוה"ג המפורסם אב"ד דק' קאמינקא התיר והאריך בתשובתו. יאיר אדוננו עינינו בזה עכ"ל השאלה:

הנה מ"ש הרב הה"ג אבד"ק קאמינקא דהיכי דנפסלו המים משום שבאים מדבר המקבל טומאה לזה לא מהני מה שנזרעים עם מים כשרים וראייתו מדברי הרשב"א גבי מביא צינור לחבר המים דכ' הרשב"א שלא יהי' צינור של מתכות דהוא דבר המקבל טומאה ש"מ דלא מהני הכשר חיבור למקוה כשרה כשהפסול מכח דבר המקבל טומאה והמופלג החכם מהר"י מק' סטרעליסק הקשה על הרשב"א מדידי' אדידי' דהוא עצמו כ' במס' ביצה בטב"כ ביו"ט אגב השקת מים שבתוך הכלי דמכאן מוכח דמ"ש שבתוך הכלי מצטרפין עם מי המקוה ע"י חיבור נקב רחב בשפת או שהמים צפין ע"ג והרי שם הכלי דבר המקבל טומאה שהרי היא טמאה באמת:

והנה לא ירדו לסוף דעת הרשב"א ז"ל וכוונתו דהיכי דיש מקוה כשרה אלא דהטובל שם לא עלתה לו טבילה מטעם פסול שבכלי והוא עושה דבר שמכשיר את הכלי לקבל טהרה אף שהדבר שמכשיר את הכלי לקבל טהרה הוא דבר המקבל טומאה פשיטא דנטהר דרך משל אם יש דבר נדבק על האדם שא"א לו לקבל טהרת המקוה מחמת שהדבר חוצץ והוא הסיר את החציצה בסכין או בשאר דברים המק"ט פשיטא דטהור ע"י טבילה הזאת וה"ה בזה הרי הכלי בא למקוה כשרה אלא דעיקר קושי' הרשב"א דאיך תהי' הכלי טהורה הרי המים שבתוך הכלי חוצצין וע"ז קאמר שפיר דאין כאן חציצה דע"י כלי זו נתחברו המים שבכלי עם מי המקוה ומה דמות תערכו לו להכשר מקוה ע"י דבר המקבל טומאה וגם דברי הרב הה"ג אינם נכונים דפשיטא כיון דמים שבמקוה מטהרים את המים שאובים בין אם נשאבו בדבר המקבל טומאה נטהרו ע"י צירוף וחיבור מי מקוה הכשרים אך אם גוף הצירוף בא ע"י דבר המק"ט כיון דבעת נעשה הכשר המקוה נעשה ע"י דבר המק"ט לא מקרי הווייתו ע"י טהרה וז"ב והבן:

ובגוף מחלוקת הרשב"א והרא"ש כתבתי בחיבורי לטור יו"ד דיש ג' עניני חיבורי מקוה הענין הא' דיש ב' מקואות ובכל א' יש כ' סאה ומחברם יחד שיהי' מ' סאה דבזה כ"ז שהם מחוברים יחד כשר לטבול בהם וכשחזרו ונפרדו אין כשר לטבול בהן. עוד דרך שני שמקוה א' יש בה מ"ס והשנית אין בה כשיעור והוא מחבר אותן כדי שיהי' מותר לטבול אף באותה שאין בה כשיעור ע"י חיבור מקואות. והג' שמחבר יחד מקוה מ"ש עם מקוה של מי גשמים אי מעיין נובע. והנה כששני המקואות מים כשרים אלא דבעינן הצירוף להשלים חסרון השיעור אין כאן הוויית מקוה שהרי המים כשרים היו מתחלה וגם עכשיו אין כאן הכשר מים רק דכ"ז חיבורן יש כאן שיעור ואמנם אחר שיתפרדו יחזור לכמות שהי' א"כ לא יעשה בזה שום הכשר אך דמ"מ אין הוייתו ע"י טהרה היא חשוב וכמי שעושה מקוה בתחלה מן מי גשמים שראוי למקוה דקי"ל שנעשה מקוה מים דבזה בעינן שלא יהי' מקוה המים ע"י דבר המק"ט והמים שאובים אף אי נימא דאין הפסול רק מדרבנן מ"מ כיון דכשטהרו והשיקו פ"א חזרו לכשרותן ואף אם יפרדו אח"כ אמרי' כיון שטהרו שעה א' אין חוזרין לפסול א"כ הרי הוא עושה מ"ש למקוה כשרה וזה אינו מועיל אם יעשה הכשר הזה ע"י דבר המק"ט ואמנם בדרך הג' שיש כאן מקוה כשרה שיש בה מ' סאה והוא מחבר לה עיד