ישועות יעקב קיח

סימן ל. לכבוד שארי הרב הגאון הגדול המפורסם מו"ה ארי' ליבוש נ"י אבד"ק סטאניסלוב והגליל ולכבוד בנו ש"ב הרב הגדול מו"ה משולם נ"י אבד"ק זלאזיץ. מכתבם הגיעני כמה פעמים ע"ד הג"פ שסידר הרב מ' משולם הנ"ל ושם המגרש הי' זעלקא ושם המגורשת קרינצא ונכתב בגט שם זעלקא בא' לבסוף ושם קרינצא בלי י' בין הצ' והא' ואחר נתינת הגט נתודע שהמגרש חותם בי' אחר הק' והמגורשת א"י לחתום עצמה כלל וחכם א' פקפק בדבר על אשר שם זעלקי לא נכתב בי' כמו שחותם עצמו וגם בשם קרינצא הי' לו לכתוב י' בין צ' לא' וע"ז הרעישו העולם בדברים האלו:

הנה ענין כזה המסתפק בשם זעלקי כבר נזכר בשו"ת צמח צדק סי' פ"ד בשם מערקיל וכתב שמעשה הי' לפני גדול הדור בעל הב"ח בשם זעליג שהאיש חתם עצמו זעליג בג' וצוה לכתוב זעליק בק' וכתב כיון שבסדר הגט שהי' לבעל הב"ח כתב זעליק בק' אין להשגיח על חתימתו וגם בעל צמח צדק שם הסכים לדברי הב"ח רק בשם מערקיל או מרקיל כיון שלא נמצא בס"ג שלפניו איך לכתוב וגם אין הברת עין ניכר כיון דקורין אותו בחטף וגם שם מרקיל נקרא בחטף אז נראה בעיניו לכתוב כמו שחותם עצמו וגם בזה השיג עליו חתנו הגאון בעל ס' עבודת הגרשוני וכ' דאין להשגיח במה שחתם עצמו מערקיל בע' וצוה לכתוב מרקיל דהא דאזלינן בתר החתימה היינו כשהם שני שמות כגון אלי' ואליהו או גרשון גרשם ואנו לא ידענו אי נקרא אלי' או אליהו או אי נקרא גרשון או גרשם בזה אזלינן אחר החתימה המורה ששמו כך אבל אם הוא שם אחד אלא דאנו מסופקים איך לכתבו בזה אין משגיחין בחתימה כלל אלא בלשון הנקרא בפי כל וכיון שבס"ג שלפנינו כתבו שם זעלקא בא' לבסוף וכן לשון הקריאה שאין קורין זעלקי בחירק פשיטא דאם כותב זעלקא בא' לבסוף שפיר דמי:

והנה בס' כנסת יחזקאל סי' ס"ט שם התוכח עם בעל שב יעקב בשם יהודה ליב שהי' חתם עצמו יהודא בא' וכתב בעל שב יעקב בגט כמו שחותם עצמו והשיג עליו בעל כנס"י דלא כ' הטו"ז דהולכין אחר החתימה רק כשיש טעם למה חתם עצמו בענין אחר מכפי הנהוג כגון בשם גדלי' ומתתי' דהטעם משום שלא רצה לכתוב שם י"ה ולכך כיון שבכוונה חתם עצמו באופן אחר מן מש"כ בקרא ומן הרגיל בפי העולם הולכין אחר חתימתו אבל אם לא דקדק בחתימתו לחתום עצמו כהוגן לא אזלינן בתר חתימתו ובעל שב יעקב כתב דגם בשם יהודה חותם עצמו בא' לבסוף שלא יבא לכלל טעות כמו דקאמר הש"ס. וכתב הרב הנ"ל בעצמו בודאי הסומך על דעת הרבה פוסקים שחולקין על הטו"ז וסוברים דאין להשגיח על החתימה אף לכתחלה יש לו על מי לסמוך גלל כן בזה דאין לנו טעם על מה שחותם עצמו זעלקי בי' מאחר שנקרא בלי חירק וגם בסדר גיטין נכתב בא' ע"כ שחתימתו בטעות ומה"ט נראה לי דאין הטו"ז חולק על מורו וחותנו הב"ח בשם מערקיל רק דיש חילוק בין היכי שמשנה חתימתו לאיזה סיבה או שחותם עצמו בשינוי בלי כוונה ומ"ש בס' ב"ש בכמה מקומות בשם הט"ז בענין שינה מן מה שחותם עצמו שפסול לא נמצא כלל בט"ז ובכמה מקומות כתב להיפוך ממה שהביא הב"ש בשמו וכבר הרגיש בדבר הרב המגיה הס' ט"ז שם. ובשם אלעזר שחתם עצמו אליעזר כתב הט"ז בעצמו דאין לכתוב בגט כמו שחותם עצמו עיי"ש:

וראיתי בשו"ת כנסת יחזקאל סי' ס"ו הביא ראי' דהיכי דהחתימה ועלי' לתורה סותרים החתימה עדיף דבש"ס דכתובות מהו להעלות משטרות ליוחסין וקאמר אי דכתב אני פלוני כהן עד מאן קמסהיד עלי' וכו' וקיי"ל בסי' ג' דלענין תרומה בזה"ז דסגי בע"א מהני ובש"ס דכתובות בההוא דאמר מוחזקני בזה שהוא כהן שקרא ראשון בביהכ"נ וקאמר בחזקת שהוא כהן או בחזקת שהוא גדול ולמה לא קאמר ששמע שהחזן קרא אותו ראשון ואמר יעמוד פלוני הכהן אלא ודאי דזה לא מהני כלל דחתימה עדיף מעלי' לתורה עכ"ל ומלבד שאין זה דומה לזה כמו שיבואר גם נעלם מהרב ז"ל דברי הרא"ה שם בסוגיא זו וז"ל נ"ל שיכולים לקרות כהן אחר כהן ובלבד שיאמר יעמוד פלוני אעפ"י שהוא כהן והא דקאמר בתוספתא עיר שאין שם אלא כהנים כהן אחד קורא שבעה פעמים ולא קרינן כהן אחר כהן ולומר אעפ"י שהוא כהן היינו שלא הי' מנהגן כלל לקרוא איש בשמו כדמוכח מתוך שמעתין וכו' וכוונתו דאם היו קורין בשמו ואומרים פלוני הכהן א"כ מה קאמר בחזקת שהוא כהן או בחזקת שהוא גדול הא קורין אותו פלוני הכהן וא"כ מוכח מדברי הרא"ה היפך דעת הכנס"י. ומלבד זה דברי הכנס"י תמוהין דלענין תרומה דרבנן נאמן בחותם עצמו אני פלוני כהן עד דהוי מסל"ת וביאור הדבר דבעת שחותם עצמו בעד אין שום נ"מ אם הוא כהן או ישראל כשר דלענין החתימה בעד כהן וישראל שוין הם וא"כ מה שחתם עצמו כהן היינו דכך סיפר דברים והוי מסל"ת גמור אבל לענין קריאת התורה יש נ"מ בין כהן לישראל דזה קורא ראשון א"כ מה שהגיד לחזן הכנסת שהוא כהן לא מהני כלל דזהו נתכוין להגיד ולא חשיב מסל"ת ואינו נאמן עפ"י עצמו רק מה שקורין לו ראשון וזה נראה שנתברר להם שהוא כהן דהרי לשיטת הרמב"ם אין קורין אותו ראשון עפ"י עצמו ואמנם כשהוא גדול [מן כהנים הנמצאים בבהכ"נ לדעת קצת] או שאין כהן בבהכ"נ והוא גדול שע"כ קורא ראשון א"כ פשיטא דחזן יוכל לומר עליו כהן עפ"י עצמו ובאמת אין זה מסל"ת דשמא לא ידע שיחשבהו כגדול וזה ברור מאוד ואמנם אף לשיטת הכנס"י היינו לענין חתימת כהן או לוי שאי אפשר לתלות בטעות או שיבוש אבל בחתימת השם דנוכל לתלות בטעות או בשיבוש כמו שהביא הצמח צדק בשם רבן של ישראל בעל הב"ח ששחק על מי שחתם עצמו זעליג בג' לבסוף והראה בס"ג שנכתב זעליק בק' וע"כ ציוה לכתוב בק' כיון שחתימתו הוא