ישועות מלכו על הרמב"ם ז

דקרא דכתיב על מזוזות ביתך ובשעריך היינו השערים הפתוחים לבית ולא חייבה התורה אלא בשערים ושערים לא מקרי בלא דלת ודווקא פתח מקרי בלא דלת א"כ קשה מה בכך דפתוח לבית הא מ"מ אין לו שער דבלי דלת ל"מ שער כמו דפטור באין לו מזוזות אף בפתוח לבית, אלא דתשובה זו תמוה קצת מה שהביא מריש עירובין דשער לא מקרי בלי דלת התם לא אמרינן אלא לענין גובהה ורחבה ע"ש ולפי הנראה עיקר הטעם דפטור באין לו דלת דאינו ראוי לדירה ובית ל"מ אלא במקום דמשתמר וכשאין לו דלת שסוגרין הבית ומשתמר בהם לא מקרי בית ועיין תוס' יומא י"א ד"ה אחד שערי מדינות] כדאמרינן ב"ב פרק חזקת הבתים הבונה פלטרין בנכסי הגר ובא אחר והציב לו דלתות קנה השני אלמא דעיקר הבית תלוי בדלתות לכן בפתוח לבית חייב דמשתמר ע"י והוא מוכח מהא דאכסדרה דהתם בפתוח לבית לכן פטורה רק מטעם דאין לה מזוזות ע' כ"מ ה"ז

מיהו ק"ק ממ"ש רבינו בפי"ב מה' טומאת צרעת דבית הנבנה ע"ג עמודים מטמא בנגעים [ועיין בש"ס יומא י"א ע"ב] ומשמע דמקרי בית אע"פ שפרוץ אלא דלא מקרי שער א"כ אפי' בפתוח לבית נמי פטור ולדעת הרא"ש הנ"ל דבדעתו הדבר תלוי ג"כ קשה כיון דל"מ שער ומ"מ הדבר מוכרח מהא דאכסדרה דחייב באין לו דלת כל שפתוח לבית ולמש"כ דעיקר הפטור משום דאינו משתמר ולא מקרי דירה י"ל גם לדעת רבינו החולק את חדרו במחיצה אף שאין לו דלת חייב דמשתמר במחיצה החיצונה וצ"ע ולדעת הרא"ש דמחלק בתקרה בין דעתו לקבוע התקרה או לא ה"נ גבי דלת ונכון לחוש לכל הטעמים

ודע שרבינו לא הזכיר שיהא הפתח רחב ד"ט ונ"ל פשוט דרבינו מודה לזה אלא כיון דלא נמצא בפי' בש"ס לכן לא הביאו גם דהוא פשוט כיון דלא נקרא בפחות מד' בשום מקום שיהי' נקרא פתח לא כמו שראיתי למי שכתב דרבינו חולק על רש"י וס"ל דלא בעינן רחב ד' דז"א וע"כ לפ' רבינו על רש"י בכיפה אלא דס"ל דבעינן שיהי' גובה יו"ד מלבד העיגול אבל מודה דבעינן ד"ט

ה"ב ואם יש בו לרבע ד"א, הנה דעת רבינו לפי הבנת הכ"מ דא"צ שיהי' ברחבו ד"א אלא שאם הי' ארוך הרבה עד שיש בו שיעור ד"א אורך וד"א רוחב חייב במזוזה, ומ"מ נראה דצריך שיהי' ברחבו ז' טפחים דבלא"ה לא מקרי דירה והו"ל כלול של תרנגולים דהא אפי' בסוכה דהיא דירת עראי הסכימו האחרונים באו"ח סי' תרל"ד ע"ש במג"א סק"א דבעינן ז"ט רוחב ולא מצרפינן האורך ועיין בט"ז שם סק"א דחולק על הכ"מ בהבנת דברי רבינו וס"ל דגם לרבינו צריך שיהי' ברוחבו ד"א ע"ש ואין דבריו מוכרחין ועיין בש"ג דאם נכנסין דרך בית הקטן לבית הגדול חייב במזוזה

ה"ג אכסדרה וכו' אע"פ שיש לה פצימין משמע להדיא דמכש"כ באין לה פצימין דפטור ואפי' בפתוח לבית דאין לו מזוזות ועיין בכ"מ בה"ז ולכאורה קשה טובא דהא אמרינן במנחות ל"ד דפתחי דאקרנא חייב במזוזה ולדעת הרא"ש היינו שאין לו מחיצה רביעית כלל דהמחיצות נחשבות כמזוזה אלא אע"ג דהוא פרוץ המחיצות נחשבות למזוזות א"כ אכסדרה שאין לה פצימין והיא פתוחה לבית למה תפטור הא המחיצות הן מזוזות ואע"ג דלרבינו כשאין לו דלת פטור ממזוזה הא כ"כ לעיל דבפתוח לבית חייב וא"ל דמחיצות אכסדרה ג"כ לחיזוק התקרה ז"א דהא אכסדרה דבי רב בש"ס שם היינו שאין לה מחיצות המגיעות לתקרה חייב דווקא כשיש לה ד' מחיצות והרי וודאי לאו לחיזוק התקרה עשויין דהא אין מגיעין לתקרה ובאמת ראיתי להש"ג דחולק על הרא"ש וס"ל דפרוץ ברוח רביעית פטור ממזוזה והא דפתחי אקרנא חייבין במזוזה היינו שיש להן קצת מחיצה בשתי צדדים ברוח רביעית אלא שדרך לקבוע מלבן או קנים למזוזה ופתחי דאקרנא אין לה כן אלא שהמחיצות כלין ולא נעשה לה מלבן או קנים כדרך מעמידי מזוזות הפתח ואפשר שכן דעת רבינו אבל על הרא"ש קשה ודוחק לומר דהרא"ש לטעמי' דס"ל כשי' התוס' דאכסדרה אף שפתוח לבית פטור ממזוזה מדאורייתא לכן פטורה כשפרוצה מרוח רביעית אבל בבית דחייב מדאורייתא גם כשפרוצה חייב דזה דוחק גדול גם הא אנן קיי"ל כדעת הרי"ף ורבינו דחייב מדאורייתא ומרן העתיק בש"ע סי' רפ"ו ההוא דינא דהרא"ש גבי פתחי דאקרנא לכן נלפע"ד דוודאי בפרוץ ברוח רביעית לד"ה פטור ולא אמרינן דמחיצות הבית הן המזוזות דהא חזינן גבי מחיצות בשבת דכל שנפרץ במלואו לאו שם פתח עליו אלא פרצה ולא מקרי לא פתח ולא שער ודווקא ביש לה דלת דבזה וודאי שם פתח עליו אלא דאין לו מזוזות בזה אמרינן דהמחיצות הן המזוזות אבל באין לו דלת אע"ג דלהרא"ש חייב במזוזה וכן כשפתוח לבית דגם לרבינו חייב כמוש"כ לא אמרינן דהמחיצות הן המזוזות דלאו שם פתח עליו כל שפרוץ במלואו כמפורש בש"ס עירובין בדוכתא טובא לפיכך אכסדרה פטורה לא מבעי כשאין לה פצימין דוודאי פטור כיון שנפרצה במלואה אלא אפי' ביש לה פצימין דהנך פצימין לאו למזוזה עבידא אלא לחיזוק התקרה וכ"נ מדברי רש"י דהא בפתחא דאקרנא ביש לה פתח איירי כן נראה לי ברור ומוכרח אם היות שהפוסקים סתמו דבריהם ומ"מ דעת הריא"ז בש"ג נראה דלעולם פטור כל שאין לו מחיצה רביעית ומ"מ אפשר דגם הוא מודה ביש לה דלת דחייב ודו"ק

ה"ז בית שער, הנה הרי"ף בה"ק הקשה בהא . דאמרינן ביומא דבית שער פטור ממזוזה ובמנחות ל"ג מבואר דבית שער חייב ותירץ דהא דבית שער חייב היינו בפתוח לבית וזה דעת רבינו והיינו דפתוח לבית חייב מדאורייתא ופתוח לגנה פטור אף מדרבנן ודעת התוס' דהא דתני' דפטורין היינו מדאורייתא דהתם אקרא דביתך המיוחד לך קאי, והנה דעת הריטב"א והר"ן בפ"ק דסוכה דגם לתוס' כל שאינו פתוח לבית לגמרי פטור ולא נחלקו אלא בפתוח לבית דלרי"ף ורבינו חייב מדאורייתא ולתוס' מדרבנן אבל כל שאינו פתוח למקום חיובא פטור לכ"ע אף מדרבנן אבל הטור כתב בסימן רפ"ו דלר"י חייב מדרבנן אף שאינו פתוח לבית והב"י כתב שיש לחוש לדעת התוס' והרא"ש ובאמת לא מצאתי לתוס' והרא"ש בשום מקום דאינו פתוח לבית חייב מדרבנן דהא וודאי דעת התוס' דבפתוח לבית נמי אינו אלא מדרבנן כמבואר בדבריהם בסוכה דף ח' גבי סוכת היוצרים דחיצונה פטורה ממזוזה ופריך התם ותהוי חיצונה כבית שער לפנימית וע"ז הקשו בתוס' הא בית שער פטור ותרצו דמדרבנן חייבת והתם פתוח לפנימית מקום חיוב וע"כ דגם בפתוח למקום חיוב א"ח אלא מדרבנן וכ"נ להדיא מדברי תו"י שהקשו ביומא י"א מה בין בית שער לשערי מדינות דמבואר בירושלמי דחייבין לפי שבתים פתוחים לתוכו מבואר דגם בפתוחין לבית ס"ל דא"ח אלא מדרבנן אמנם לומר דגם באינו פתוח לבית דחייב מדרבנן זה לא נמצא וכ"נ שדעת הר"ן להדיא לפטור, ובאמת ששיטת הטור בעיני תמוה טובא דהא לפ"ד גינה גם כשאין הבית פתוח לתוכה חייבת במזוזה מדרבנן וכ"כ הט"ז והש"ך בסימן