בד"ה את אחותינו כו' כדלעיל נ"ב ולי נראה שאם תפרש עם אחותינו א"כ מה תמיה היא זו וכי בעבור שאחותם היא מ"ה לא יעשה מה אתה אומר ואחותינו כשירה היא ואין ראוי לעשות עמה כבזונה זה לא כתיב במקרא אבל כשאתה מפרש ית אחתנ' כלומר שעושה אות' הפקר משמע שהיא אינה עושה אלא הוא עושה אותה וא"כ היא התימה ודוק מהרש"ל: