יריעות שלמה על התורה, בראשית לב:ח

בד"ה וירא כו' מחא דבר כו' נ"ב ולי נראה דלק"מ כי כל השליחות שאמר הקב"ה לנביא או מה שיוצא מפיו של הקב"ה אינו חוזר אבל מה שאומר אדם בנבואה ע"ד רוה"ק כגון השירה שאמר משה ברוה"ק שפיר חוזר ומה שהבטיח הקב"ה ליעקב היה בישן ממש ובחלום ולא עדיף מרוה"ק ודוק ודע שיש חילוק בין נבוא' שהיא בהכרחי לרוה"ק השורה על הנביא והוא מדבר קצת בבחירתו ומ"מ נענשה דבורה על שאמרה עור' דבורה עד שקמתי אם בישראל וכן נענש ישעיה בדברו בתוך עם טמא שפתים אנכי יושב וגו' והמבין יבין ועוד נראה בעיני ט"א דהיה ירא שמא היה חעא בידו שהיה לו למחות ולא מיחה ובפרט בלבן ואמרינן דאפילו מפי הקב"ה עצמו חוזר לרעה מהרש"ל:

ויצר לו שמא יהרוג אחרים כו' נ"ב והעיקר נראה בעיני מה שפירש"י יהרוג אחרים כלומר אותן שדעתן לא יהיו לרעה אף שבאו עם עשו מ"מ יהיו כמה וכמה שאין דעתם כלל להריגה וק"ל מהרש"ל: