יריעות שלמה על התורה, בראשית כד:סג

בד"ה לשוח כו' אלא תפילה נ"ב ואני אומר דאי לאו תפילה לעני כו' ה"א דקרא לשוח בשדה הוא מלשון לילך בין האילנות כמו שפירש ראב"ע או פיר' לחפור בארות מלשון שוחה ומ"ה ילפינן משם שהוא מלשון שיח ותפילה ואי לאו קרא דהכא ה"א דישפוך שיחו הוא מלשון דיבור לבד ומניין שהוא לשון תפילה לכך יליף מהכא דהכא לא שייך לפרש אלא מלשון תפילה וק"ל מהרש"ל:

בא"ד ויהי אומן את הדסה נמחק וצ"ל והוא עומד בין ההדסים כנ"ל: