בד"ה לשלחו ולשמרו נ"ב ונ"ל דאי לשלחו לבד א"כ היה לו לכתוב ויצו לשלחו ולא עליו כמו שכתוב אחריו וישלחו אלא ע"כ הוא ציווי זריזות מבחוץ שאינו נופל עליו עשייה כלל אלא רוב הזריזות כלומר באותו השילוח תשמריהו העיב בכל תכלית השמירה ורוב הזריזות וזה עליו על אודותיו דהיינו השלוח ודוק מהרש"ל: