יפה תואר על ויקרא רבה ט:א

זש"ה זובח תודה יכבדנני. דק"ל למה בתודה כתיב אשר יקריב לה' ולא כתיב כן בחטאת ואשם ומשני כי חטאת ואשם דבאים על חטא. לא ניחא להקב"ה בהם. אבל שלמים דאינם באים על חטא חביבים לפני הקב"ה ולכן כתיב גביה אשר יקריב לה' ומייתי על זה את הפסוק זובח תודה וגו' ודרשי' כדרך המדרש. ומביא לראיה מן הכתוב אם על תודה יקריבנו כי שלמים אינם באים על חטא:

שזבח את יצרו בתודה. כי במה שהודה זבח את יצרו המסיתו לכפור. ויתפרש זובח תודה כמו זובח בתודה:

איתן זה אברהם כו'. פי' כי אחר שהתודה זכה לעוה"ב עם אברהם משה ויוסף ודור המדבר ולכן נקרא בשמות אלו. ומה שבחר בצדיקים אלו משום דחטאת עכן היתה. א' שמעל בחרם. ב' שעבר על ה' חומשי תורה. ג' שנמשך ערלתו. והד' שבא על נערה המאורסה. ולעומת חטאת הראשון משוה חלקו אחר התודה לדור המדבר שאמר והחרמתי את עריהם ולא מעלו בחרם. ולעומת חטאת הב' משוה חלקו למשה שהוריד לנו את התורה מן השמים. ולעומת חטאת הג' משוהו לאברהם שהיה ראש הנימולים. ולעומת חטאת הד' משוה חלקו ליוסף שמסר נפשו ולא נפתה להסתת פוטיפרע: