יפה תואר על ויקרא רבה ו:ו

א"ר סימון בארי כו'. המאמר הזה הובא פה לחזק את האמור לפני זה דכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות דקאי על העובדי כוכבים המתעים את ישראל בשאלתם לדרוש אל האובות. ומביא ג"כ את התשובה הלא עם אל אלהיו ידרוש כל אומה ולשון תסגוד לאלהיה וכו' כי היא תשובה לעובדי כוכבים. ולאפוקי דלא נפרש את השאלה דכי יאמרו אליכם כי שבנא וסייעתו או פושעי ישראל המה השואלים:

בן נביא ומה שלא נכתבה נבואתם מפני שלא הוצרכה לדורות כדאיתא בפרק קמא דמגילה:

נביא ובן נביא. פי' אפשר דהי' גם בן נביא דהא מצינו דתרח וודאי לא היה נביא וכן עמרם אבי משה נראה דלא הוה נביא:

שהוא אלהים חיים. כי זה חותמו של הקב"ה משום דה"א הוא ראש האלפא ביתא. והתי"ו הוא הסוף ובזה מגיד לנו כי ה' הוא הראשון והוא האחרון. והאמצע מן אמת הוא מ"ם כי הוא נמצא בכל דבר ובלעדו לא יקומו וזה שאמר על אמת שהוא אלהים חיים לעולם והוא הראשית והאחרית מכל הנבראים. וגם מלך עולם אשר רק בדבריו יחיו והוא רוח החיים בכל דבר:

ר' אבא בר כהנא אמר חשך כו'. לדעת ר"י יתפרש אשר אין לו שחר כי אין אור בקר לעבודת כוכבים להזריח על הארץ וראב"כ מפרש שחר מלשון אופל וקאי על הקב"ה כי גם אם החושך יכסה ארץ אין אופל וחשך להקב"ה:

קו תהו. וקאי על כרך גדול של גפים כדכתיב שם כי זבח לה' בבצרה ורבנן אמרי כו' לדעת ראב"כ יחדל החשך אשר הי' במצרים מן הארץ ותחתיו יקומו תהו ובהו על גפים. ולדעת רבנן מדאמר הכתוב החשך יכסה ארץ בה"א הידיעה ישוב חשך מצרים שנית על גפים ועז"א החשך הידוע אשר היה במצרים: