יפה תואר על ויקרא רבה ה:ו

מוטב שיקדים כו' ולכן כתיב בקרא כפרח כהן משיח לפני כפרת העדה:

וכהן המשיח חוטא כו' פי' דכהן משיח שצריך להיות זריז במעשהו כמו זר יחשב דיקרה לו חטא גם בשוגג וע"ז אר"ל עלובה היא כו' פי' כיון דהדור סר מדרך הישר לכן נכשל גם המנהיג וזה שאמר הכתוב לאשמת העם פי' בשביל דהעם נשקע באשמות לכן ישגה בחטא גם הכהן המשיח וכמו"ש רז"ל כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגידא סמיתא. וכן הוא במשל כי אוי לחולים אשר הרופא יחלה ברגליו ואינו יכול להלוך ולרפא את החולים ואוי לדור אשר צופיו המה עורים. וכן הסנגור אשר דרכו להצדיק אוי להם אם הוא יבא לקטרג:

ושיילון לר"ח המה שאלו ביוה"כ אם מותר לטלטל את המת מפני הכלבים:

ובקלוסין זה הוא הוידוי שמתודה על הקרבן ודריש כיון דכבר כתיב והקריב על חטאתו וגו' דהיינו הקרבתו לעזרה למה כתיב עוד והביא את הפר וגו' ולהכי משני דזהו מפני כבוד הכהן שיראוהו בפתח פלטין של המלך בדורון נאה והדרש הזה מדרש גם על קרבן צבור דכתיב והקריבו והביאו וגו':