יפה תואר על ויקרא רבה לז:ג

שאין מעבירין על האוכלים. המוצא אוכלים בדרך אין רשאי לעבור עליהם ולהניחם שם:

מפני כשפים. שבדורות אחרונים היו בנות ישראל פרוצות בכשפים ולא היו פרוצות בדורות הראשונים כדאיתא שם בגמ':

שידקר בחרב פרש"י ז"ל ראוי לדקרו דלמא לא מקיים ליה והיינו פתח דקאמר ליה אלו היית יודע שאסור לנדור וחייב מיתה עליו כלום היית נודר ואמר ליה לא. אבל בירושלמי דנדרים פ' ר' אליעזר גרס כמדקר אין כתיב כאן אלא כמדקרות חרב לאחר שנדר מן הככר וויי דייכול וויי דלא ייכול אין אכיל עבר על נדרים אין לא אכיל חטי על נפשיה: