יפה תואר על ויקרא רבה לז:ב

הה"ד כי פועל אדם ישלם לו. בעי למדרש את הכתוב איש כי יפליא איש להוציא את הקטן יכול שאני מוציא את הקטן שיש לו הפלאה (פי' שיש לו דעת להפליא ולהבדיל ולדעת למי הוא נודר) ת"ל כי יפליא ולהכי מייתי את הכתוב כי פועל אדם ישלם לו שבשכר זה זכה משה לפרש בני ישראל נדריהם בין איש לאשה בין גדול לקטן כו' כדמסיים ואגב זה מייתי גם שאר הדברים הנוגעים לפסוק כי פועל אדם ישלם לו:

יהבת ליה אנתתיה. ע"כ משלו היה או משל מעשי ידיה דהם לבעל. כי אם היו מנכסיה לא היה יכול לתנם לצדקה דזה גזל מעליא. וגם אם שלו היה פרנסת אשתו וב"ב קודמת לכל דבר:

בין איש לאשה כו'. שאין שוים ערך הזכר והנקבה וכן גדול לקטן כמו בן ה' שנים ובן עשרים וכן בחור לזקן בן עשרים ובן ששים: