יפה תואר על ויקרא רבה לז:א

הה"ד טוב אשר לא תדור בא למדריש יתורא דנדר בקרא. ודי לכתוב איש כי יפליא בערכך נפשות ולכן דרשו כי בנדר תלוי חיי הנפש וכדמסיק גורם מיתה לעצמו ואגב זה מייתי פלוגתא דר"מ ור"י:

וטוב הנודר ומשלם. ופירש"י דקרא הכי משמע טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם אבל משתדור ותשלם הוא טוב מכולם:

וטוב משניהם כו'. פירש"י ז"ל דלעיל כתיב את אשר תדור שלם ואפ"ה טוב אשר לא תדור כי שמא תדור ולא תשלם. וז"ש טוב משניהם כלומר מנודר ומשלם ומנודר ואינו משלם הוא טוב שאינו נודר כל עיקר שהרגיל בנדרים בא לידי לא יחל דברו:

וכי תחדל לנדור. צ"ל ואומר וכי תחדל לנדור ולא יהיה בך חטא וזה לראיה כי טוב שאינו נודר כל עיקר דמדכתיב אם תחדל לנדור לא יהיה בך חטא משמע הא אם תדור יהיה בך חטא:

ומת בים. דמשהה נדרו גורם מיתה לעצמו כדלקמן:

סוף שבא לידי עבודת כוכבים. חלילה לאמור כי מן השמים יכשילו לאיש המשהה נדרו בחטאים חמורים כאלה. אבל ביאור הדברים כי ה' ישמור רגלי חסידיו ואין הקב"ה מביא תקלה לב"ב ולבהמת הצדיקים כדאמרינן בכתובות סוף פ"ב. אמנם המשהה את נדרו לא ישמרוהו מן השמים מחטא ויכול לנפול גם בחטאים חמורים כאלה:

מתה עלי רחל. דריש עלי בשבילי בשביל ששהיתי את נדרי כי חטא אחר לא היה ביעקב:

ואין יסורים בלא עון. אף דאמרינן כי יש יסורין של אהבה ואם ה' חפץ בו מדכאו ביסורין וכדומה מ"מ זה ביסורים המורגלים אבל יסורים קשים כמו נגעים לא יבואו בלי עון:

כך בעירוכין. ולא אמרינן כיון דלא הוציא בפיו דבר קצוב רק אמר ערכו עלי איננו בבל יחל ובל תאחר קמ"ל כיון דהתורה קצבה ערך כל אחד הוה כאלו הוציא בפיו ערך קצוב: