יפה תואר על ויקרא רבה לו:ו

עד מתי זכות אבות קיימת כו'. אע"ג דקרא כתיב וזכרתי את בריתי יעקב וגו' בהיותם בגולה וזה היה זמן רב אחר הזמנים המנויים פה אלמא דזכות אבות קיימת לעד (ומ"ש על זה התוס' בפ' במה בהמה יש להשיב על כל דבריהם). והנראה כי להצלה פורתא וכן ע"י בקשת רחמים קיימה זכות אבות לעד. והכא פליגי מתי תמה זכות אבות לענין הצלה גמורה. וזה דקשה להם כי אחר הכתוב וזכרתי את בריתי יעקב וגו' כתיב והארץ תעזב מהם אלמא כי להצלה גמורה תחדל גם זכות אבות וזה שקבעו השלמים האלה מתי חדלה זכות אבות לענין הצלה גמורה:

ויחן ה' אותם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו אברהם יצחק ויעקב וגו' ולא השליכם מעל פניו עד עתה. משמע דאח"ז השליכם ולא פנה אל ברית אבות. ולמ"ד בימי אליהו תמה זכות אבות הזכיר זכות אבות ביהואחז ע"י רחמים:

לך והטפל בחסדים. פי' לבקש מאת ה' שיעשה למען חסדו או פירושו הטפל בחסדים להתעסק בגמילות חסדים שזו היתה דרכם של אבות להתעסק בגמ"ח והיא תקום גם לנו:

ולא ישכח ברית אבותיך. ולהנך דאמרי כי תמה זכות אבות יתפרש ברית אבותיך על הברית שכרת ה' עם ישראל בצאתם ממצרים ובמדבר או כפי שפירשתי למעלה דזכות אבות לעולם מועילה קצת: