יפה תואר על ויקרא רבה לו:ב

הה"ד גפן ממצרים תסיע. גם הוא בא לתרץ למה מזכיר פה את האבות להפך משום דמסיים מה גפן זו נשענת ע"ג עצים יבשים כו' כך ישראל נשענין בזכות אבותם כו' ולפ"ז מי שמת מזמן רב יותר הוא רבותא יותר כי זכותו היא למשענה לבניו אחריו לכן מונה את אלה אשר מתו בזמן קרוב מקודם כי לא לבד אשר זכותו תעמוד לבניו אבל גם המתים אשר מתו כבר לפניו יהיה להם למשען:

מכסין על ת"ח. שע"ה חורשין וזורעין וקוצרין מה שת"ח אוכלים ובזה יגינום עליהם כמו שהעלים מגינים על הפירות שלא יכם שרב ושמש:

טעונה ג' ברכות. אע"ג דמצינו גם ברכת שהכל כמו חומץ יין וכן עלין ולולבין מ"מ כיון דלא נטעי אינש אדעתייהו דהכי לכן לא מני ליה:

וכתיב והיו מלכים. כי בני ישראל נתעבים עתה או בשביל שפל מצבם או בשביל איבה ושטנה. ולענין שפל מצבם מביא את הכתוב ונתנך ה' עליון כי הקב"ה ירים אותנו משפלותנו. ולענין האיבה והשטנה אומר כי יחבבום אותנו והיו מלכים וגו':

על כל מסע ומסע. פי' אם תטעם במקום אחר גם שמה יתנשאו למעלה כך ישראל בכל ממשלה שיהיו יתרוממו למעלה: