יפה תואר על ויקרא רבה לה:א

הה"ד חשבתי דרכי. כי קשה להם למה כתיב אם בחקותי תלכו ולא כתיב אם את אקותי תשמרו. כי בכל מקום כתיב הפעל שמר אצל חוק. ולכן מתרץ כל אחד לפי דרכו והביאו את הכתוב ואשיבה רגלי אל עדותיך אשר גם זה הוא כעין הפעל הליכה ואמר הראשון כי לכן השתמש דוד בהוראה זו לאמור כי אם הלך לטייל ולהתעדן במקום פלוני או בדירה פלונית שם על לבו את העונג אשר יבוא לאדם בלמדו דברי תורה שב אל עדות ה'. והתרחק מתענוגי העוה"ז. וכן הוא כוונת הכתוב אם בחקותי תלכו כי תשובו אחור מהתהלך בתענוגי העוה"ז ותדבקו ללכת בחקות ה'. ור"ה בשר"א אמר כי אי אפשר לאדם לעבוד את ה' מיד באהבה. אבל בראשונה יעבדהו שלא לשמה ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה. וז"ש חשבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות ועבדתי את ה' מיראת העונש ומאהבת הגמול ובאחרונה ואשיבה רגלי אל עדותיך ודבקתי בה מאהבת ד' ותורתו. וכן יתפרש אם בחקותי תלכו כי תלכו בחקות ה' ממדרגה למדרגה בראשונה ע"מ לקבל פרסו אח"כ מאהבה. ור' מנחם אמר כי לפעמים יחשוך אדם מיושר באמרו כי מטה ידו. ולא יבין כי לכן מטה ידו יען שחשך מיושר ואם רדף לעשות צדקה אז ה' ברך את נחלתו. וז"ש דוד חשבתי דרכי למה נרדפתי וחבלי רשעים עודוני. ואשיבה רגלי אל עדותיך ואז אויבי נפלו לפני חללים חללים ושלום היה לי מסביב וז"ש התורה אם בחקותי תלכו ואז עקב הליכתכם בחוקות ה' יבוא שלום בארץ ולא תהיה לכם מניעה מהלוך עוד בחקותיו. ור"א בריה דר"ח בשר"י אמר כי אם נביט היטב אז נראה כי הברכות מרובות מהקללות כי הברכות הם מא' עד תי"ו. והקללות מעטות וגם המה יהפכו לברכות ברצות ה' ומזה נוכח כי לא חפץ ה' ברעה וגם הרעות אשר יבוא לאדם הוא רק להעמידם על דרך טוב. ולכן אמר הכתוב אם בחקותי תלכו להראות על הליכה תמידית כי לא יתנגפו רגליכם עוד מלכת בדרכי ה' אם תחלו ללכת בחקות ה':