יפה תואר על ויקרא רבה לד:א

הה"ד אשרי משכיל אל דל. דריש את הכתוב וכי ימוך אחיך ומטה ידו והחזקת בו זה עמך כי הטובה אשר תעשה עמדו תעשו גם עמך ומייתי את הכתוב הזה כי החונן דל יחייהו ה' ויאשרהו ואגב דריש את כל הכתוב:

על דעתיה דאבא בר ירמיה כו'. פי' כי כל אחד מוכיח מהכתוב כדעתיה משום דהקב"ה פורע מדה כנגד מדה ולכן מוכיח מדכתיב ה' ישמרהו מיצר הרע מוכח כי הוא המליך היצ"ט על היצר הרע ואיסי האומר הנותן פרוטה לעני ולכן יהיה גמולו כי ה' יחייהו ויכלכלהו ור"י דאמר זה הקובר מת מצוה יגמלהו ה' כי יאושר בארץ ופי' שינוח בשלום על משכבו בשובו לעפרו וכן הוא לאינך ובכל זאת אין מהוכחת האחד סתירה לפירוש השני כי השכר הקצוב לכל דעה ודעה רב מאד באופנים שונים:

כ"ב פעמים. באמת נמצא כ"ה פעמים אך אם כתוב פעמים אשרי במזמור אחד לא נחשב רק לאחד ולכן אשרי נשוי פשע ואשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון. וכן אשרי יושבי ביתך ואשרי אדם עוז לו בך. וכן אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו לא נחשבים רק לאחד:

ה"ג בערוך ומאי אפוכי נטל ביום רעה ימלטהו ה' ואין לך יום רעה אלא יום דינה של גיהנם שנאמר והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך: