יפה תואר על ויקרא רבה ל:יב

פרי עץ הדר אלו ישראל. אחרי כי הלולב בא להראות עוז נצחוננו. וגם בחג הזה אנו נדונין על המים ויקשה בעיניו הלא יש רבים מהמון העם אשר אין בהם לא תורה ולא מעשים טובים או יחסר בהם אחד משני אלה ובמה נבטח בנצחוננו. לכן באו הד' מינים אלה באגודה להראות לנו כי אם תהיה בינינו אחדות אז צדקת האחד תחפה על חטאת השני:

לא תורה ולא מע"ט. ואע"ג דאמרינן כפלח הרמון רקתך אפי' ריקנין שבך מלאים מצות כרמון זה רק כי פרושים הם מחטא אבל לא יעשו מע"ט. או הפשט דאין בהם מצות יתרות וזהירות במעשיהם:

יקשרו כלם אגודה אחת. אע"ג דקיי"ל דלולב אין צריך אגד מ"מ במה שנלקחו כאחד נחשב כאגודה: