נפש כי תקריב כו'. גם הוא דריש למה כתיב פה נפש משום דחזינן בעוף כי צותה התורה להסיר את מראתה המלאה גזל וחמסים וגם הנפש מתאוה לגזל לכן אמר ונפש כי תקריב כי הנפש תהיה טהורה ונזהרת מגזל בהקרבת קרבן:
כמה צער כו'. וכיון שצערו רב עד שיצא לכן ראוי לו להזהר מן הגזל פן יהיה לפוקה לו:
סניא דיבא. זה הוא מקום המאוס מאד כי גם הזאבים יתעבוהו: