יפה תואר על ויקרא רבה כט:ב

ר"נ פתח ואתה אל תירא עבדי יעקב. עיקר הדרש הזה מובא בשביל סוף הפסוק ואותך לא אעשה כלה דדריש בסוף סימן זה על יוהכ"פ ואגב דורש גם ראש הפסוק:

מדבר ביעקב. גופיה מדכתיב עבדי יעקב דרש וכן דרשו בב"ר פ' ס"ה:

אפילו הוא עולה ויושב אצלי. זה הוא להפלגת הצלחתו וירמוז ג"כ על עמידתו על ה' ועל משיחו כי בקשו לקעקע ביצתן של ישראל:

מארץ רחוקה באו אלי מבבל וזה הגאולה של בית שני ואת זרעך מארץ שבים הוא על גאולה העתידה שהוא קבוץ גליות מכל הארצות. ומ"ש ושב יעקב מבבל פי' כי ירגיעו כמעט בשבתם בבבל וכן הוא במדי ביון ובאדום וכמו"ש במגילה לא מאסתים בימי כשדים שהעמדתי להם חנניה מישאל ועזריה ולא געלתים בימי המן כו':

אבל ישראל שאין מכלין את שדותיהן כו'. בא לתת טעם למה בחר ה' ביוהכ"פ ליום סליחה ומחילה וזה בשביל כי אז זכות ישראל רבה כי קיימו הרבה מצות כמו לקט שכחה ופאה ועוד. ובזכות אלה המצות בלי ספק יצאו זכאים בדין: