יפה תואר על ויקרא רבה כט:יא

כל השביעי חביבין. בא לתת טעם למה בחר בחדש השביעי ולא בחדש אחר ומביא לראיה כי מספר השביעי חביב לפני הקב"ה כי בכל עת הפך הסבות אשר השביעי יעלה מעלה. וזה הוא מסוד ד' אשר נעלם מעינינו:

ה"ג בארצות שביעית חביבה זו א"י שבעה שמות הן ארץ אדמה כו' וכיון דתבל חביבה מכולן נמצא דא"י חביבה כי היא נקראת תבל כדאיתא בספרי משחקת בתבל ארצו זו א"י ולמה נקרא שמה תבל שהיא מתובלת מכל הארצות שכל הארצות מה שיש בזו אין בזו אבל א"י אינה חסירה כלום כו' ונקראת א"י שביעית מפני שהיא מבונה על אחד משבעה משאר ארצות וכדאיתא בשלהי כתובות. ואע"ג דמצינו שם ארץ גם על א"י אבל שם תבל איננו נופל על פלך ונוף אחר:

ויקרא אסא אל ה'. וכיון דה' ענהו מוכח כי הוא היה חביב לה'. ואע"ג דגם דוד נצח כמה פעמים וה' ענהו אפס דוד היה גבור חיל והעם אשר נצח היה מעט מהמון העם אשר נצח אסי' אף כי היה רפה כח: