יפה תואר על ויקרא רבה כז:ב

ר' תנחומא פתח כו'. הנה לר' ירמיה יתפרש מי הקדימני ואשלם גם בכל מצוה שאדם עושה בזמנו אנכי הקדמתיו להכין לו המצוה אחרי כי כל השמים לי הוא ולר"ת יתפרש על העושה מצוה ומכינה בטרם בא עליו החוב וזה שמפרש מי הקדימני כל המקדים לפני לעשות מצוה בטרם שחל עליו החוב עלי לשלם גמולו בעוה"ז ושכרו לעוה"ב. ומה שאמר הכתוב תחת כל השמים לי הוא לאמור כי לא לבד באופן אחד עלי לגמלו וכמו בנותן שכר סופרים ובן אין לו. אלא אף כל האופנים עלי לגמלו כגון הקונה תכלת וטלית אין לו עדנה. או מזוזה ובית אין לו יש בידי ה' לגמלו אחרי כי כל אשר תחת השמים לי הוא:

כל מי שפעל עם אל. ודרש מה פעל אל כמו מי פעל אל:

מי קלס לפני כו'. הנה מה שבחר למנות מצות אלה דוקא הטעם בזה משום דתכליות המצות שונות הנה. יש אשר תכליתן היא לדעת מציאות ה' וגדלו. ולתועלת זו אמר מי קלס לפני עד שלא נתת לו נשמה. ויש אשר תכליתן לתקן הנפש במדות ישרות ולתועלת זו אמר מי מל כו' וכאשר כתב הרב כי המילה נתנה ליישר המדות. ויש אשר תכליתן לשמור את מין אנושי מנזק כי לא ירע איש וישחית לרעהו ולתכלית זו אמר מי עשה לי מעקה אשר נאמר בה ולא תשים דמים בביתך. וכן מזוזה בא לשמור מן הנזק כדלעיל ב"ר פ' ל"ה. ויש אשר תכליתן הוא לנטוע האמונה בלבבנו בהשגחת ה' כי הוא צופה ומביט על כל. ולתועלת זו אמר מי עשה לי סוכה המזכרת יציאת מצרים וכן הלולב וציצית באו להזכיר לנו כי הכל מידי ה' הוא לנו. ויש אשר תכליתן לעורר בנו החסד והרחמים ולתועלת זו מביא מי הפריש לפני פאה תרומה חלה הבאים לעניים ולכהנים. ואף כי הקב"ה הקדים לתת לו מ"מ שכרו את ה' ופעולתו לפניו וכן הוא בקרבן: