יפה תואר על ויקרא רבה כז:י

כי יולד פרט ליוצא דופן דתנינן תמן יוצא דופן כו' כצ"ל ופירושו דממעטינן יוצא דופן בקדשים מדין לידה ומביא לראיה מחלוקת ר"ש ורבנן דין לידה ביוצא דופן באדם. ולר"ש אע"ג דחשיב ליה באדם כילוד מודה הוא לענין קדשים שאינו קדוש כדאיתא בפ' יוצא דופן:

עד שיראה פני המטרונה תחלה. מה שיקרא לשבת מטרונה הוא ע"ד שבת מלכתא. והטעם במשל הזה כי השבת מורה על חדוש העולם והשגחת ה' בשפלים. והאמונה בזה צריך שתקדים לכל ולכן אלה המביאים קרבן ומקטירים ומגישים לשמו הגדול בלי אמונה בחדוש העולם ובהשגחת ה'. אמונת שוא הוא. וזה שאמר כי השבת צריך שתעבור לפני מצות הבאת קרבן ומצות מילה:

אר"י משפט אדם כו'. זה הוא טעם אחר להמתנת ז' ימים לקרבן ולמילה בשביל רחמים כדמפורש לעיל:

כלומר אם הבאת לפני קרבן ברצון מלתא באנפא נפשא היא דדריש מאי דכתיב ירצה לקרבן שאם הוא באונס אינו אלה אשה לה' כי ישרף באש חנם: