יפה תואר על ויקרא רבה כד:ז

משל למלך כו'. שני המשלים באו להסיר התמיה מן הכתוב דכתיב קדושים תהיו כי קדוש אני ה' היקדש אנוש כקדוש אלהי שמים וארץ. וע"ז בא הראשון במשלו כי הכוונה שיהיו דבקים בה' הקיים לעד וכמו שסיים בכתוב ה' ימלוך לעולם ועד וכבר כתב בעל העקידה שענין הקדושה רמז אל הקיום והנצחיות. והשני אמר במשלו להלוך בדרכי ה':

מהו להצילך. כיון דאמר שם לתת אויבך לפניך הלא ימסרו האויבים בידיהם ופשיטא דיצילם עוד מהם. לכן אמר הראשון להיות לך לצל כי יגן לך מן היסורים שלא יגעו בך גם במלחמת הנצוח. והשני מפרש כמו להציל לך את רכושם: