יפה תואר על ויקרא רבה כד:ד

כל טובות וברכות ונחמות. כופל הלשונות האלה לפי שהצלחת התבל היא או במציאות הטוב וזה שאמר טובות או בהעדר הרע וז"ש נחמות שיתנחמו מהרעות ומעצבון רוח וגם שני אלה יתחלקו או בהצלחות התבל כמו טל וברכה וחיים ועוז או בהצלחות הרוחניות כמו תורה ועבודת ה' אשר הן טובות בהחלט. ויען כי שפעת השגחה האלהית דבקה יותר בציון לכן אמר כי כל הטובות האלה יבואו לישראל בשפע מיד ה' מציון:

מציון מעשים. דריש מציון מלשון הציבי לך ציונים וההבדל בין מקדושת מעשים ובין מציון מעשים הוא כי מקדושת מעשים הוא הכוללים כל בני אדם המתקדשים במעשיהם ומציון מעשים הוא רק במצות אשר בני ישראל מצוינים בהם כגון מילה ציצית ותפילין וכדומה:

אמור לישראל כשם שאני קדוש כך תהיו קדושים וכשם שאני פרוש כו'. כצ"ל ושני פירושים הם. הא' כשם שה' קדוש כך תהיו קדושים והב' מפרש קדושים מלשון פרושים: