יפה תואר על ויקרא רבה כ:ב
Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 20:2 · יפה תואר על ויקרא רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →תפוח עקבו. זה העגול שבעקב שדומה לתפוח הי' מכהה גלגל חמה שנראה לגביה כמו אופל. והכוונה בזה כי המופת הלקוח על מציאות ה' ית' מגלגל חמה הוא כהה מול המופת הנראה על מציאותו ית' מהרכבת ויצירת אנוש. וע"ד ומבשרי אחזה אלוה ומכ"ש שנראה יותר בהיר המופת הזה מקלסתר פניו אשר שמה נראה אור השכל והרכבתו בחמרו. והטעם בזה כי המופת הלקוח מגלגל חמה היא תנועה תמידית אשר בגלגל חמה כי החמה נבראת לתשמיש של בריות. אבל המופת הנראה מיצירת האדם הוא החידוש וההשתנות אשר בו. כי נברא לתשמישו של הקב"ה:
אברהם לא שמה בעולמו. ומייתי ראיה מהעקדה אשר נתנה שמחה בלבו כי נמצא שלם בנסיונו. בכ"ז גרמה לו העקדה צער כי בשביל זה מתה עליו שרה ושמחתו נהפכה לו לאבל:
כנגד ו' תקיעות. פי' שנצטוינו לתקוע בר"ה שש תקיעות כנגד ששה קולות שנתנה שרה שהיה ע"י העקדה ואחד מטעמי התקיעות הוא להזכיר עקדת יצחק:
ישראל לא שמחו בעולמו. פי' שמחה גמורה לא שמחו כי בכל שמחתם התערב הפחד על העתיד ורק לעתיד ישמחו שמחה גמורה בלי שום פחד כלל. וכן ישמח ה' במעשיו לא נאמר שמח כיון שנמצאו רשעים בעיניהם אין השמחה גמורה היא:
במעשיהם של צדיקים. וכתיב ישמח ה' במעשיו כי מעשיהם של צדיקים הם מעשה ה' כדכתיב מעשה ידי להתפאר:
אלישבע בת עמינדב. הא דלא אמר כל אלה על אהרן לבדו. משום שהוא עצמו היה כ"ג ולכן לא נחשבות לפניו שמחות קרוביו לשמחה גדולה ורק לאלישבע נחשבות כל אלה לשמחות גדולות:
אחיה נשיא. שהיתה אחות נחשון בן עמינדב הנשיא. וטעם למה בחר באנשים האלה אשר לא שמחו בעולמם. כי יש שחשבו אשר האושר והשמחה הוא ביופי. ולהראות כי השמחה ביופי לא גמורה היא מביא מאדם הראשון שהיה כליל יופי ולא שמח ושב לעפר. ויש שחשבו אשר האושר הוא בבנים. ולסתור את דבריהם מביא מאברהם אשר נולד לו בן ולא שמח בו שמחה גמורה כי אשתו מתה על ידו. ויש שחשבו אשר האושר הוא בגבורה ועוז. ולסכל את דבריהם מביא כי ישראל אשר הם עזים באומות וגבורי כח ובכל זאת לא שמחו כי נכנעו תחת יד מתקוממיהם. ויש אשר חשבו כי האושר הוא בעושר וכסף. ולכן מביא כי הקב"ה אשר לו הכסף ולו הזהב ובכל זאת לא שמח בעולמו מפני הרשעים המשחיתים ומבלים כל טוב. ויש אשר חשבו כי האושר הוא בגדולה וכבוד. ונגד דעת זו מביא לכזב כי אלישבע אשר ראתה בעיניה כל הכבוד והגדולה ונהפכו ליגון. ובזה בא ללמד לנו כי אין שמחה לאדם כשמחת הדעת והשכל והשגת האמת. וזה יהיה רק לעתיד לבוא כאשר תמלא כל הארץ דעה: