יפה תואר על ויקרא רבה ב:יב

בשור חסר כו'. פי' שור שהוא גדול וצריך לנתחו לארכו ולרחבו. וחסר עוד מעשה בין הקרבה להקטרה לכן כתיב והקטיר. אבל באיל שהוא קטן ואינו צריך לנתחו לארכו ולרחבו והקרבתו היא הקטרתו לכן כתיב והקריב:

למדנו הקרבה לשור מן האיל. והפשטה לאיל מן השור גרסינן. ובאו לתרץ למה לא נאמר והקריב גבי שור דלמדין מן האיל. כמו שלמדין הפשטה לאיל מן השור:

אמר להם. אדם אחד רבותי כו' גרסינן:

ואביא שור כו'. ויחשוב כי בזה יתקרב לה' לכן לא כתיב פה גבי שור והקריב:

והריני עמו ברחמים כו'. כלומר אחטא וארבה ברחמים ואשוב עד שיקבלני ה' לכן לא נאמר גביה והקריב כי הוא לא יקרב לה' כי האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. ובילקוט גריס ומביא שור שיש בו בשר הרבה מה אם ישא לי הקב"ה פנים אלא יעשה אדם מעשים טובים ות"ת ויביא איל שיש לו לאישים והריני עמו ברחמים ומקבלו בתשובה: