יפה תואר על ויקרא רבה יט:א

למוד מאליהו. והשני מביא מעשה מיתושין שהיו למאכל לאפרוחין. כי ללומדי תורה תמצא פרנסתם או ע"י אחרים מנדיבות ידם וזה בזיון וקצף או בשכר תורתו ויאכל שכרו בחייו. ולאלה המתפרנסים מאחרים מנדיבותם מביא את אליהו שנתפרנס ע"י העורבים ולא נהנה ממתנות בשר ודם. ולאלה המתפרנסים משכר תורתם מביא את המעשה מבני עורב אשר פרנסו מיתושים אף שנראה כמאוס ונתעב מ"מ טוב לת"ח להתפרנס גם מדבר הנתעב ונמאס בעיני בני אדם ולא ליהנות מאור תורתו:

לא זימנת לו עורבים. ומה דאמרו באבות יפה תורה עם ד"א. זהו כר' ישמעאל דסובר בברכות פ' כיצד מברכין נהוג בתורה מנהג ד"א לחרוש ולקצור בעתם. ודברי המדרש אתי אליבא רשב"י דחולק עליו ולענין מעשה נקטינן כר' ישמעאל וכדאמרינן התם הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם: