יפה תואר על ויקרא רבה יח:ד

לאו של מצורעים היא. פי' לפני מ"ת כי במ"ת נתרפאו כולן:

הורג את נושאיו. שהארון היה מכלה בלוים כמ"ש ז"ל:

לאסכרה. ומפרש לזרא לחולי זר כי אסכרה קשה מכולם כדאיתא בפ"ק דברכות:

לאזהרה. לקמן ס"ד מפרש שמכאן ואילך יזהרו להם:

לקדרא גרסינן וכמו קטילי קדר בפ' ב"מ דנאמר על רעי ומאוס. ולזרא הוא מענין זרות וסרחון:

זרים לאוה"מ. אע"ג דזבין ומצורעין משתלחין גם ממחנה לויה אבל משום ששלוחם תלי' בנטיית אוה"מ כדאמרינן בפ' סדר תעניות הוגללו הפרוכת הותרו זבים ומצורעים ליכנס לשם לכן אמר זרים לאוה"מ: