יפה תואר על ויקרא רבה יב:א

הה"ד אל תרא יין. משום דדריש לקמן וכצפעוני יפרוש מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים כך הפריש היין בין אהרן ובניו למיתה לכן מביא פה הדרשות על הכתוב הזה:

כי יתאדם לדם נדה. ולפ"ז בא כי יתאדם לנתינת טעם למה לא תרא יין. ומפרש כי יתאדם כי היין מעיר לזנות ולא יחוש גם לנדה וזיבה:

סוף שאשתו כו'. פי' לא לבד דידבק בזנות אלא אף באשתו דלא תקיף יצריה כ"כ יבעל בנדתה:

בין לוט לבנותיו. בין לוט שנתכוין לדבר עבירה לבנותיו שנתכוונו לש"ש כדאיתא בנזיר: