יפה תואר על ויקרא רבה יא:ה

זש"ה עם חסיד תתחסד. הדרש הזה הובא פה דרך אגב כי ר' נחמיא פתח קרא במשה וסובר כי משה חטא במה שאמר שלח נא ביד תשלח וכדעת ר' חלבו המובא בסוף אות ו' לא שלך היא אלא של אהרן אחיך היא הה"ד ויהי ביום השמיני:

אימתי בא בעקמניות כו'. כי במה שאמר ואנכי הולך ערירי לא בקש כי יולד לו בן רק כלאחר יד התאונן על צערו ואמר מה בצע בשכרי. וגם ה' לא השיבו ברור כי יצחק יולד לו אבל אמר לו ברמז לא יירשך זה:

על עסקיו. כי בקש זכות לירש את הארץ וה' השיבו כי בשכר היסורין והגלות יירשו את הארץ:

הראיני נא את כבודך. וחפץ לדעת את דרכי ד' וללכת בהן. וה' למדהו הי"ג מדות דכתיב בהן רחום וחנון וגו' ורב חסד וגו' וראוי להיות כמוהו רחום וחנון כו':

מדוע לא יבער הסנה. והתמימות הוא דכתיב אחריו ויסתר משה פניו מהביט עוד והלך בתמימותו ולא העמיק לחקור במראה השכינה. [ושכרו היה כי זכה לקלסתר פנים כדאיתא בברכות ז'. וזה הכוונה מן דיקרי קאים בגויה כי קרני אור פנים ישארו עליו תמיד ובשמ"ר פ"ג איתא שכר אחר ע"ש וגם הנוסחאות שונות מאד וגם זה יש לכוון כי יקרי דקוב"ה קאים בגויה]:

אימתי בא בעקמנות כו'. בשוח"ט הגירסא שבא בעקמנות בשעה שאמר שלח נא ביד תשלח כי חפץ אשר אהרן הגדול ממנו ילך. והקב"ה השיבו כמדתו כי הוא ידבר לך אל העם ולא תמלט מהשליחות כי אתה תהי לו לאלהים העיקר בשליחותו ונתברר על עסקיו במה שאמר הראיני נא את כבודך ע"ש וזו הנוסחא יותר מבוררת: