יפה תואר על שמות רבה ט:ט

מתרה לפרעה על כל מכה ומכה. ומפרש את הכתוב דישגיב בכחו להנקם מאויביו ועכ"ז מי כמוהו מודה:

כדי שישוב בו. ק"ק הלא אין זה כדי שישוב אלא אפי' שיעמוד במרדו ותבא המכה. ועוד שממכת השחין ואילך היה ה' מחזק את לבו והאיך היו ההתראות כדי שישוב והלא מעתה אין בידו לשוב כדלקמן סוף פי"א וע' לקמן ריש פי"ב ובתנחומא:

למה לקו המים תחלה. כי המכות היו בארבע היסודות וכמ"ש הראב"ע ולכן ראוי היה להתחיל בעפר מלמטה למעלה או באש מלמעלה למטה:

אכה אלוה תחלה. ומה שאמר במכת בכורות ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים זה באלהיהם הקטנים אבל אלהיהם הכולל לכל מצרים היה היאור. והנה קצת הקשו שהיה לו להקדים מכת דבר לצפרדעים כדי שילקה יראתם וי"ל כיון שכל הבהמות לקו לא מיחזי שהוא ללקות יראתם: