יפה תואר על שמות רבה נא:ח

מהו אלה. כי בכ"מ שנאמר אלה פסל את הראשונים כדלעיל בב"ר פי"ב ויקשה מהו אלה דהא ליכא פקודים לפני זה דנפסלינהו ומשני דכתיב אלה לרמז שבא לכפר על חטאם שאמרו אלה אלהיך ישראל:

לא היו ראוים שישלוט מה"מ בהם כו'. כי ההעדר הוא כרוך בטבעי כל חומר ולכן יאמר מה"מ למה נבראתי הלא כל הוה נפסד מטבע ההעדר הכרוך בחומר. ותהיה התשובה ע"ז כי הדבקים בחומר באמת ימותו אבל אלה הדבקים בה' שהם רוחנים וזה זיו הדרו שהלבישם הקב"ה ואין המות שולט ברוחני. וז"ש חירות ממלאך המות כי בעת קבלת התורה נדבקו ברוח ויצאו לחפשי מההעדר הכרוך בחומר. וזה הוא כוונת כל המאמר הזה. הפוך בה והפוך בה דכולה בה:

משל לבחור שנכנס למדינה כו'. הנה להשוות המשל לנמשל היל"ל מקודם ראה אותם גובים לתיטרון ואח"ז גובין לצדקה. כי מעשה העגל הי' קודם הקמת המשכן. ורק בא לרמז בזה כי מקבלי התורה היו מטבעם נוטין לטוב וראשיתם היו טוב ונכשלו ברע וכמ"ש בריש הסימן לא היו ראוים שישלוט מה"מ בהם דמשמע מטבעם היו כן:

וכן לעתיד לבוא שנאמר הנה אלה מרחוק יבואו. טעם הדרשה זו כי אלה הוא כנוי הרומז לדברים אשר הוא לפנינו ולא על הנסתרים וכמו ולמי אלה לפניך והי' לו לומר הנה רבים מרחוק יבואו ורבים מצפון ומים ורבים מארץ סינים וכן בקרא מי אלה כעב תעופינה היל"ל מי הם אשר כעב תעופינה ולכן דרש דאתא למימר שנתרצה להם באלה. והכוונה בזה כי באמת חטא העגל נשמר לדורות רבים וכמ"ש וביום פקדי ופקדתי וגו'. ובעגל חטאו באלה. ולעתיד יוסר העוון הזה לגמרי ויתרצה הקב"ה להם באלה וכמו דאיתא בברכות בפ' אין עומדין גבי גם אלה תשכחנה אמרו ישראל שמא לא תשכח לי מעשה העגל אמר לה גם אלה תשכחנה חזינן שפחדו פן נשמר עדנה חטא העגל. ויתכן שעל עון עגלי ירבעם שהיו תחלת סבת גזרת הגלות ונאמר שם אלה אלהיך ישראל קאמר הכא שלעתיד יתרצה באלה שלא ממנו כלל: