יפה תואר על שמות רבה מח:ו

הה"ד ארפא משובתם. הכוונה בזה המאמר דכשם שנרפאו לשעבר ע"י הנדבה. ובמה שחטאו בנדבתם לעגל בזה נתקנו בהביאם נדבתם למשכן כן לעתיד במה שיחטאו בזה יתקנו וכדאיתא לעיל פכ"ג דרך הצדיקים במה שהם סורחין הם מתקנים:

ואח"כ ראו קרא ה' בשם בצלאל. זה הוא לשון קושיא כי הכתוב היה צ"ל לפני הכתוב הביאו בני ישראל נדבה לה' ולכן דריש כיון שהביאו הנדבה שהיתה מרפא למחלתם בעגל קרא ה' בשם בצלאל לרפאם:

א"ל בדוק אותן. וכמו"ש לקמן בפ' נ"א וכן בפ"ק דשקלים איני יכול לעמוד על אופי של אומה זו נתבעים זהב לעגל ונותנים נתבעים זהב למשכן ונותנים ואמרו שם יבוא זהב שבמשכן ויכפר על זהב שבעגל. וז"ש בדוק אותן אע"ג שהרבו לחטוא ונתנו זהב היקר בעיני כל אדם לעגל אבל המה הלא יתנו זהב גם למשכן. ודע דהך אגדתא חולק על הא דאיתא התם כי בקלקלתם כתיב ויתפרקו כל העם ובתיקונם כתיב רק כל נדיב לב. אבל סובר דכ"ע הביאו נדבה וכדמשמע מהכתוב כל אשר נמצא תכלת וארגמן:

ורוה"ק צווחת. לעיל פכ"ג דריש זה מכתוב נופת תטופנה שפתותיך ובפ' הסמוכה דריש זה מהכתוב שחורה אני ונאוה ובויק"ר פכ"ז דריש לה מתועבה יבחר בהם. ומכרעתם ישמחו מלך וכאן הביא מהכתוב בהושע אשר הדרש יותר קרוב אל פשט הכתוב:

טבעת עגיל. ולא נזכר עגיל מפורש בקרא כאן ורק ילפינן ממדין משום שהעגיל הוא נזם האזן והחטא היה בו ובשביל כבודם הסתיר את השם מתכשיט הזה: