יפה תואר על שמות רבה מז:ה

וכי אפשר לו לאדם כו'. פי' הלא עפ"י הטבע לא יוכל האדם להיות ארבעים יום בלא מאכל בלתי על דרך נס. וא"כ קשה למה בחר ה' בנס הזה לקיימו בלא אכילה אשר זה הוא הפך הטבע וגריעותא הוא למשה וכמו שאמר בפרק במה בהמה באיש שנפתחו לו ב' דדים להניק את בנו ואמר אביי כמה גרוע אותו האיש שנשתנה לו סדרי מעשה בראשית כו'. ולמה לא הכין לו הקב"ה שם בהר מזון ומחיה להחיותו. ומשני שזה היה כדי שלא לשנות ממנהג המקום שהוא בו. ומה דמצינו באליהו כי הלך בכח האכילה ארבעים יום ע"ש ברד"ק מה שכתב ע"ז כי אין זה כנס משה:

לא הנחת לעת זקנותך כלום. עמ"ש בזה בויקרא רבה פי"ט: