יפה תואר על שמות רבה מה:ד

א"ל איני חוזר. תימא איך ימרה את פי ה'. וי"ל שבא בטענה כי לא יוכל לראות ברעתם ותקצר נפשו בעמלם ולכן טוב לו להסתלק מן הנבואה וא"כ הוא איננו עובר את פי ה' אחר שאין תועלת בחזירתו כי לא ינבא מתוך עצבותו שם. וזה דומה לענין יונה בבריחתו. והוא סבר כי אין אחר אשר ימלא את מקומו בנבואתו וממילא יתרצה הקב"ה אליו והשיבו ה' כי יהושע מוכן לדבר ויוכל לכנס במקומו וממילא צריך להתאפק ולהתחזק בנבואתו בע"כ פן יפסיד את מדרגתו. וכן הוא הענין במשל:

כבר אמרתי לך ושלחתי לפניך מלאך. לכוון הדברים היטב נ"ל כי כאשר אמר ה' אל משה הנה אנכי שולח מלאך לפניך. שאל משה שתים. הא' האם ישלח ה' מלאכו לבד והקב"ה יסור מהם. או שגם הקב"ה ילך עם המלאך. והמלאך יהיה רק לממוצע ביניהם. והב' מה יהיה המלאך הזה האם מן המלאכים הראשונים כמו מיכאל מלאך הברית שעליו נאמר בעת רצון עניתיך וכמ"ש הרמב"ן או שיהיה מלאך מן מדת הדיו אשר לא ידע רחום. ומשה בתפלתו בא לעלות ממדרגה למדרגה. בתחלה שאל מי הוא המלאך שלא חפץ במלאך ממדת הדין ואמר לו ה' הלא אמרתי לך ושלחתי לפניך מלאך וזה מורה כי הוא מהמלאכים הראשונים וכמו שאמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך. ואז הוסיף משה לשאל שאלתו השניה ואמר למלאך אתה מוסרני כי גם במלאך טוב אין חפצי רק פניך ילכו עמנו:

פתח כי טוב אמר לך וכו'. משום דמפרש הראני נא את כבודך זה השגת מה למעלן מה למטן מה הי' ומה עתיד להיות כדריב"ק בסמוך לכן מייתי הכתוב כי טוב אמר לך לפרש כריב"ק וכבר פלוגתיה: