יפה תואר על שמות רבה מב:ח

הקשתם את הדרך על ראשו. דריש דלה"ק מן הדרך אשר צויתים לומר שטעו כטועה בדרך אלא שמהרו לטעות בתחלת הדרך שלא כדרך בני אדם:

לא בשני. פי' ביום הכ' אלא מן יום הא' כי ביום ראשון חשבו לחטוא ואע"ג דרשב"ח אמר לעיל כי שני ימים י"ל דתרי תנאי אליביה:

אלא בשלי. והא דאמרינן לעיל ויקומו לצחק שחטאו גם בג"ע וש"ד וכן הרגו לחור י"ל דהחטאים האלה היו אחר שאכלו ושתו ונשתכרו. ומה שהרגו לחור היתה עיקר כוונתם כדי שלא ימחה בידם לעשות את העגל. ולכן עיקר חטאם הוא בשל הקב"ה בשל העגל:

חוץ ממשה שאמר כל דברי הנביאים ושלו. אולי הכוונה כמו שאמרו לעיל פכ"ח קבלו נבואתם מסיני ושם הי' הכל משה חוץ משתי דברות הראשונות. או דהכוונה כמו שאמרו בפ"ק דתענית מי איכא מידי דלא רמזה משה באורייתא. והיינו טעמא משום דמאלה המצות ילפינן שאין לנביא רשאי לחדש דבר מעתה כדאיתא בפ"ק דמגילה ולכן צ"ל שכל מה שחדשו הנביאים רמוזים בתורה:

אמר הקב"ה כך אני מרפא אותן. זה הוא דרשא אחריתי על מסכה ודריש כמו בשתי מלות מסו כה ופי' של מסי הוא רפואה בארמית. וכה הוא כמו כך והיראת הדברים היא כי גדלה חטאתם עד לאין מרפא. והיש רפואה להם על כך.