יפה תואר על שמות רבה מ:ד

זה אחד משבעה בני אדם כו'. משום דק"ל למה כתיב ראה קראתי בשם בצלאל ולא סתמא קראתיו בצלאל ולכן דריש ראה קראתי בשם חבה נוסף על שמו העצמי אשר היה בצלאל וכדלקמן ומביא לראיה כי הרבה בני אדם היו כן כי מלבד עיקר שמם הי' להם עוד שמות ומ"ש במדרש זה אחד משבעה בני אדם זה טעות ספר וצ"ל אחד מתשעה אבל קשה למה לא מנה את דוד שהיו לו שמית הרבה כדאיתא ברות רבתי פ"ב וכן שלמה דמפורש בקרא דהיו לו שמות הרבה:

צנן שהוא צנה. פי' שאליהו בעליו הי' צנה וסוחרה אמתו להגין על ישראל בזכותו. וכן הכוונה שהקב"ה מחדשו כי ע"י בעליו אליהו דכתיב גבי הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא יתחדש. וכן דריש עליו שנקרא גד משום שהוא מגדיר וכורת את אויבי ה' כדאיתא בב"ר סוף פ' ע"א:

משמת חצרון בא כלב. ודריש בכלב כמו בשתי תיבות בא כלב וכמו בגד יתבאר בא גד:

שהעמיד שובך. והלמ"ד מתחלף בכ"ף בא"ת ב"ש:

ומה כתיב ובני דן חושים. ולכן הי' ירוד כי לא הי' לו אלא בן אחד. אבל בל"ז לא היה ירוד כי גם גד אשר ונפתלי היו כמוהו בני השפחות. וגם אם לא הי' מבני השפחות אף כי רק בן אחד הי' לו לא נחשב לירוד כי גם ליוסף לא היו רק ב' בנים. ורק בשביל שנתאחדו בו שתים להיות מבני השפחות ובנים מעטים לכן נחשב לירוד: