יפה תואר על שמות רבה ד:ב

שקבל בתוך ביתו גואל כו'. שהכל הולך לכוונה אחת שקבלת יתרו את הגואל ובורח מפני השונא הרודה בישראל שברח מפני עצת פרעה כדלעיל פ"א יען כי הוא היה צדיק ואוהב את ישראל העשוקים ולכן קבל את הגואל שעמד להושיע את המוכה מיד המצרי ובשביל זה זכה שעמד מזרעו לקבל את השונא הבורח מהגואל להרגו ולסייעו בגאולת ישראל:

לכך נעשו בניו אחים. וה"פ ואח לצרת ישראל נולד מאוהב הרע:

נפשו חייב לו. כלומר חייב למסור נפשו עליו וכדקאמר בסמוך שמסר נפשו על אכסניא שלו. ואמר משה כן אע"פ שמסתכן בנפשו ליענש בהפצרו בשליחות ה' מ"מ חייב לעשות כן מפני כבוד יתרו. ומביא המדרש ראיה מאליהו שהטיח דברים כלפי מעלה לאמור הרעות להמית את בנה כדי להציל את הילד:

חייב בכבודו יותר מאביו ואמו. הוצרך משה לטענה זו כדי שלא יאמר שמחויב לשוב למצרים במקום אשר אביו ואמו שמה ולכבדם: