יפה תואר על שמות רבה לד:ב

מפני מה בכל הכלים כתיב ועשית. נראה דגם בזה בא לתרץ למה הקדים מעשה הארון ומתרץ משום שרבים עסקו בו לכן מעשהו חביב יותר. ולכן אמר גם כאן ד"א. והנה בפ' עקב כתיב גם גבי ארון ועשית לך ארון עץ ובגמ' מרמי הכתובים אהדדי. ור"י מוכיח מזה מכאן לת"ח שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו ודברי ר"י ע"כ אסמכתא בעלמא הוא. וגם לפי דברי ר"י אין מקום גם לקושיא שהקשה כאן. אמנם הוא לא מקשה רק משינוי הלשון אשר בסדר אחד וגם יסבור שההוא ארון שעשה משה לאו היינו ארון שעשה בצלאל כי משה עשה הארון לשברי לוחות לדעת קצת מרז"ל או שנגנז לדעת קצת מרז"ל וכמו שהאריך בזה הרמב"ן ז"ל:

זה השולחן. משום שהשולחן הוא שם לעושר וגדולה ובמו שאומרים שלחן מלכים והרמב"ן האריך עיד בזה עפ"י הסוד:

זה המזבח. הוא מזבח הקטורת והיה מיוחד יותר לכ"ג שהוא נושא כתר הכהונה דכתיב וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה מדם חטאת הכפורים ואין עבודת יוה"כ אנא בכ"ג. אבל במזבח העולה לא היה זהב:

למה נכתבים זר. דה"ל למכתב זיר ביו"ד שהציר"ה מושך אחריו יו"ד וכן אמרו גבי עזר כנגדו כתיב כנגדו וקרינן כניגדו:

מעולה יותר מכולן. וע' לקמן במ"ר פ"ו שחכם קודם לכולן. ויתכן שמעלת החכמה הוא כי כתר כהונה ומלכות תבוא לאדם בירושה. משא"כ התורה והחכמה אך בעמל נפשו ויגיעו יבואו לו לכן ישתבח האדם יותר בתהלתם. וע"ע ביומא פ' בא לו ובמ"ק על פסוק טוב שם איתא שכל מי שלא זכה לתורה כאלו לא זכה באחת מהן:

למה קורין אותה כסף דהא כתיב חפה ברושים ויצפהו זהב טהור לכ"א שהזהב נקרא כסף מפני שמכסיף: