יפה תואר על שמות רבה לג:ב

הה"ד עלית למרום וגו'. משום דדריש לעיל ויקחו לי כביכול לי הם לוקחים לכן מביא הכתוב הוה למדרש אפי' סוררים הם איני מניח אותם ועמהם אני דר. ויתכן עוד דדריש ויקחו לי תרומה שיקחו עמהם גם את ה' המרומם על כל. כי ה' ישכן אתם וענן כבוד ה' ימלא את המשכן:

מעלה אני עליכם. הנה הכתוב מדבר במשה ופה הפכו את הדבור לישראל נראה כי דרשו מתנות באדם על ישראל כי נתנה להם למתנה להשלים חסרונם כי הקב"ה כ"י ישמח בהשלמת יצוריו:

הה"ד אני ישנה וגו'. גם הוא בא לדרוש ויקחו לי אותי אתם לוקחים במשכן אף כי הרחקתם ממני במעשה העגל וכדמפרש לקמן אני ישנה ממעשה העגל. אבל ולבי ער כי קול דודי דופק פתחי לי כלומר תחת כי תתנודדי עתה בחוץ עשי לי משכן אשר יתקן את חטא העגל:

אני ישנתי לי מן הקץ. כי כבר נתיאשתי מן הגאולה בשביל אריכות הגלות אבל לבי זה הקב"ה הוא ער לגאלני אם אזכה לזה וכמו שאמרו בחלק שהקב"ה הוא מחכה וכדכתיב ולכן יחכה ה' לחננכם ויתכן שפירושו אני ישנה כשכבר הסחתי דעתי מן הקץ אז לבי ער לגאלני כי משיח יבוא בהיסח הדעת וכמ"ש רז"ל. ונקרא הקב"ה לב וכמ"ש צור לבבי משום שהוא מקור החיים כמו הלב שבלעדו לא יחיו החיים וע' במורה ח"א פע"א: