יפה תואר על שמות רבה לא:יז

נבהל להון איש רע עין זה קין. ואע"ג דגם הבל שלקח המטלטלין אמר לקין שיחלוץ מלבושיו כדאיתא בב"ר פכ"ב י"ל שהבל לא היה מקפיד על קין במטלטלין הצריכים לו כמלבושים. ורק כאשר בא קין עליו בטענה פרח באויר ובקש להוציאו מן העולם טען גם הבל נגדו א"כ חלוץ גם אתה מלבושיך. אמנם אם קין לא בקש לגרשו מן האדמה אז לא בקש הבל להפשיט מעליו מלבושיו:

ושלמה קורא עליו וכו'. בא להביא ראיה כי מה שהענישו הקב"ה נע ונד תהיה בארץ כי לא יהנה גם מחלקו בארץ יען כי הי' רע עין ולא נתן לאחיו הבל לגור בארץ וזה מדה כנגד מדה. וכמו שאמר שלמה ונפשו לא תשבע מן הטובה. כי גם בטובה אשר נפלה בחלקו לא תשבע נפשו:

שנאמר נע ונד ואע"פ שהסיר ה' ממנו גזרה זו מ"מ השאיר חציה דהיינו נד כדאיתא בויק"ר פ"י:

זה עפרן. כי עפרן בגימטריא רע עין. ועמ"ש בב"ר פנ"א:

שנאמר אשר קנה אברהם מאת בני חת. נקט בלשון זה לקצר כאלו כתיב הכי. כי כן דרך רז"ל לקצר לשון הכתוב וכמו שאמרו בגמ' ונתן הכסף וקם לו וכיוצא בזה. והא דלא הביא את הכתוב כתמונתו מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת (בראשית מ"ט לב) וגם קשה הלא לפני זה כתוב אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי. י"ל כי בראשונה מספר המעשה כפי מה שהיה וכפי מה שכתוב בשטר על שם עפרן אשר הוא היה המוכר. ורק ממה שכתוב באחרונה מאת בני חת מוכיח כי המערה נקראת רק על שם בני חת. וזה שאמר אשר קנה אברהם להורות לנו כי גם בראשונה בספרו מקניית אברהם ומזכיר שם עפרון. הוה כאלו כתיב בני חת אשר על שמם נקראת באחרונה:

ועשה אותו כרי כדי להשביע עינו בראייתו. כי העין רואה והלב חומד. והנה שלשה הדרשות רע עין על קין עפרן ועשו נראה משום דשלש הוראות יש לרע עין. האחת הוא הכילות וזה ההפך מן טוב עין ועין יפה. השניה היא קנאה וחפץ להזיק את רעו בעיניו יען כי יש לו כסף וכמו עין רעה של בלעם. והשלישית היא מחלה וסנורים כאלו טח עיניו מראות היטב את הדבר. וכנגד הוראה הראשונה דורש על קין שהיתה עינו צרה ולא חפץ כי אחיו יגור בארצו. ולהוראה השניה דורש רע עין על עפרון שנתקנא בממון אברהם וחפץ בהפסדו וכמ"ש בב"ר. וכנגד הוראה השלישית דורש על עשו שטח עיניו מראות את האחרית אשר באה לו בשביל שנתן עיניו בכרי של זהב. ולשלש הוראות אלו דורש המדרש עוד גם ממעשי בני אדם. כנגד הוראה הראשונה מביא מה שבא לו מהכילות כי שאל אחת ולא שכר את שתי הפרות. וכנגד הוראה השלישית הביא מהמעשרות שטח עיניו מראות מה שאבד את ברכתו ע"י שצרה עיניו במעשרות ולא היטיב לראות כי בגלל המעשרות תבוא לו הברכה. וכנגד הוראה השניה הביא מהמלוה ברבית שאע"פ שהוא איננו מפסיד בהלואה בלא רבית עינו רעה בחבירו שלא יהנה ממנו וע' היטב:

אין אתה מוט לעולם. וזה מדה כנגד מדה כיון שהחזיק ידי העני וראה שלא ימוט לכן יברכהו ד' ג"כ שלא ימוט לעולם: