יפה תואר על שמות רבה ל:ז

שמתו תחתיו אבותינו. שהיו מחומשים כדכתיב וחמושים עלו בני ישראל. ואע"פ שהגזירה לא היתה אלא במרגלים מ"מ העיקר הי' על העגל כדכתיב וביום פקדי ופקדתי אלא שבמרגלים נתמלאה סאתם. וכן הוא גבי ארבע מלכיות. וכמ"ש רז"ל על הכתוב וביום פקדי אין לך וכו'. ומצינו בישראל שנקראו צאן כדכתיב ואתן צאני צאן מרעיתי ונקראו גם בקר דכתיב ואפרים עגלה מלומדה וכדאיתא בב"ר על הכתוב ואל הבקר רץ אברהם:

משל לשנים שעלו לבימה. כלומר אע"ג שצער המכירה גדול מצער האבן שזרק באיקונין מ"מ כיון ששבירת האיקונין היא מפורסמת יותר שהכל רואין אותו שבור לכן ענשו גדול לכן הגונב שור דמוליכו בפרהסיא צותה התורה לענוש יותר אמנם במרובה גבי מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן איתא להפך כי המסתיר עונו הרבה לחטוא מהאיש המגלה עונו דמשוה כבוד העבד לכבוד קונו ע"ש:

אמר דוד ואל תבוא במשפט את עבדך. שה"פ שה' עושה לפנים משורת הדין שאינו נותן לאיש כדרכיו. וכן כאן אין ה' פוקד כ"כ מפני הכבוד כמו כשחוטא בפרהסיא שאז אינו יכול למחות מפני הפרסום: