יפה תואר על שמות רבה ל:ה

בא וראה כמה משובחת פרשה זו. הנה כל פרשה ופרשה בתורה משובחות הן. וכולן נאמרו מאת ה'. ויקרות הן לבני ישראל. אבל פירושו כי פרשה זו מלבד אשר הפשט והנגלה בה משובח ומפאר מאד. גם הרמזים הרבים הצפונים בה משובחים ונחמדים הם במעלותם לבני אדם. וכמו שמפרש ואזל כי במשפט כי תקנה עבד עברי מרומז ג"כ אמילת החידוש. ובוכי ימכור מזהירנו בכבוד התורה. ובמקלל אביו ואמו כלול ג"כ כבוד ה' ותורתו וכן בא המדרש ללמד לנו כי רמוזים בזה כמה תוכחות מוסר בפרשיות אלו:

בי' מכות שהבאתי כצ"ל ועמ"ש בזה בויק"ר פ"ב:

כשם שאתם מצווים ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות לא תעבוד באחיך כו' כצ"ל:

הזהיר הקב"ה קל בחמור. כלומר שהאזהרות כפולות הן קל עם חמור יחדו. שהפשט הוא לפעמים דבר קל נגד הרמז הרמוז בו וכמו מכה אביו ואמו שהעונש נוגע רק לאדם אחד הפושע והרמז קאי על עשרת השבטים שהקלו בכבוד הקב"ה שהוא אביהם שבשמים:

והיא מגודלת בסיני. כלומר שכנסת ישראל נתגדלה לעם אך בסיני וז"ש בדרך חכמה הוריתיך פי' כי על ידי החכמה באה הכנסיה לכלל הריון ונולדה לעם ולכן תקרא החכמה אמם: