יפה תואר על שמות רבה ל:ג

בכל מקום שכתוב ואלה כו'. עמ"ש בפ"א כי שמה ביארנו הדברים בע"ה:

כל תולדות שבמקרא חסרים. עמ"ש בזה בב"ר פי"ב:

בארח צדקה וגו'. פי' הדברים כי הצדקה היא לפנים משורת הדין. והיא ארח רחב להלוך ולא יכשל לנצח אבל להעמיד הדברים על הדין אף כי גם זה ישר הוא מ"מ לעומת הצדקה נקרא רק נתיב הטוב להלוך גם בו אבל צר הוא להעוברים ולפעמים ילכו ויכשלו וכמו שאמרו רז"ל לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה:

שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. ולא כתיב אשר תלמדם לכן דורש כמו שם נפשו עליהם ובמכילתא משמע דדריש להראות פנים לדבר כשלחן הערוך המושם לפני האדם וע' בהרא"ם: