יפה תואר על שמות רבה ג:ו

באל שדי. בצבאות. באלהים. בה'. הזכיר ד' שמות אלו ולא הזכיר כל השבעה שמות שאינם נמחקים. משום דבאלו הארבעה שמות נגאלו ממצרים. כי באל שדי יען שלא היו ראוים להגאל ותלה על חטאם וגאלם במדת הרחמים שהוא ה' ועשה דין במצרים שהוא אלהים וכמ"ש וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי. ונלחם להם במצרים שזה הוא צבאות:

ולטיט ולבנים הם הולכים. טיט ולבנים לאו דוקא אלא צער קשה כטיט ולבנים דשעבוד מצרים:

אהיה לאשר אהיה ביחידים. כלומר שלא אהיה בוודאי אלא אהיה פעמים לאשר יקרה שאהיה עמו וזה יצדק ביחידים שהשגחתו עליו שתלויה בזכותו ברחמים לפעמים ע"ד וחנתי את אשר אחון אע"פ שאינו הגון. אבל במרובים בוודאי אהיה עמהם שאפי' יחשבו לסור ממני ע"כ אמלוך עליהם. וזהו שאמר לאמר להם אהיה שלחני אליכם כי להיותם מרובים בוודאי יהיה עמהם אפילו כשיהיו חוטאים:

אמר הקב"ה לכשאני מבקש כו'. ודריש אהיה אשר אהיה שפעמים אהיה מלא עולם ופעמים אהיה מצמצם שכינתי בתוך הסנה. ולפירוש זה יתפרש שאלת ואמרו לי מה שמו שישאלהו על מציאות ה' ומקומו וכמו שפירש הרב המורה והיתה התשובה אף כי שמי הוא אהיה שמלא כל הארץ כבודי מ"מ לפעמים אצמצם שכינתי במקום פרטי. ומביא ראיה ע"ז מהמלאכים. כי גם בהם יש שנוי במקום כי וישלח תבנית יד קאי על המלאכים דכתיב לעיל מיניה דמות כמראה אש וגו' כמראה זהר כעין החשמל והחשמל שם למלאכים כדאיתא בפ"ב דחגיגה: