יפה תואר על שמות רבה ג:יז

מה חרון אף היה שם. כלומר מה רושם היה בחרון אף זה כי הוא סובר שכל חרון אף עושה רושם וגם זה בכלל (ודלא כריב"ק בפרק טבול יום דסובר חוץ מזה ע"ש) ובטעם מ"ש עושה רושם כתב ההר"ש אלמושניני בפירושיו שהטעם בזה כי השי"ת לא יוחס באנו ההפעליות אם לא מצד הרושם הנרשם במקבלים ושפתים יושק:

שניטלה הכהונה ממשה. והא דאמר לעיל אל תקרב הלום שביקש כהונה ולא ניתנה לו י"ל דההיא כמ"ד לא נתכהן משה אלא ז' ימי המילואים דפלוגתא היא בפרק הנזכר לעיל א"נ התם לזרעו קאמר והכא ניטלה אפילו ממנו. והא דכתיב משה ואהרן בכהניו יש לומר דמשום שבעת ימי המלואים קאמר ששמש בכהונה גדולה:

לכך דבר ידבר הוא. והא דאמרינן לעיל על תשובה לא איש דברים אנכי לעשות בך נס אני חפץ כו' ושמא עתה שסירב נשתנה ענינו ולא זכה לנס ההוא:

לתורגמן. לאפוקי שלא יהיה אהרן לבדו מדבר לפניהם ולא משה כלל אלא קודם בואם שם ידבר דבריו לאהרן וזה משמעו מאומרו לפה כי משה לא יפתח פיו לפניהם אמנם יהיה כמתורגמן שהרב מדבר והוא חוזר ומשמיע לעם את דברי הרב. ועי' בפירש"י על הכתוב אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה:

כשם שמוראי עליך. ועי' בחזית פסוק נאוו לחייך: